מחקר זה בא לבחון את הקשר בין שינויים במס רווחי הון לבין נפח המסחר.  לצורך הבדיקה נערכה השוואה בין נפח המסחר בטווח הקצר(עד 30 יום ) ובטווח הארוך (90 יום) בהשוואה לתקופה מקבילה טרם יישום התקנה.  כמו כן נעשה שימוש במדגם אשר כלל את 35 החברות הגדולות -מדד תא 35.

השערת השוק היעילה שהוצעה על ידי Fama   (1965) מציעה שלושה סוגים של יעילות שוק: (i) חלשה, חזקה-למחצה (ii), וכן (iii) חזקה. יעילות חלשה מציעה כי מחירי המניות הנוכחיים משקפים את כל המידע ההיסטורי על המסחר במנייה וכי שינויים במחירי המניות הם אקראיים.  על כן  ניתוח טכני לא יתוגמל עם תשואה מעל הממוצע.  יעילות חצי-חזקה מציעה כי מחירי המניות הנוכחיים משלבים מידע מהותי ציבורי ושינויים במחירי המניות רק יוביל למידע ציבורי בלתי צפוי. הדבר מצביע על כך ניתוח בסיסי לא יתוגמל עם תשואה מעל הממוצע. יעילות חזקה מציעה כי מחירי המניות משקפים את כל המידע ,גם מידע  שאינו נחלת הציבור (Akbar, Baig, & Humayun 2010).

במסגרת ההנחות של תיאוריית יעילות השוק, נטען כי אין המשקיעים צריכים להתייחס למידע הנגיש לכולם, שהרי באופן זה הם לא יבצעו השקעות חריגות מכלל הציבור- דבר המהווה מפתח להשגת רווחים בשוק ההון. עם זאת, ניתן לראות מחקרים רבים המערערים על טיעון זה בהציגם גורמים אשר אמנם ידועים לכולם, אך כאלה אשר כן מאפשרים ביצוע של השקעות יעילות ורווחיות עבור ציבור המשקיעים (Moller & et al., 2008).

העבודה הנוכחית תבחן האם קיים קשר בין שינויים במס רווחי הון לבין נפח המסחר ?

מחקרים קודמים אשר בחנו את הקשר בין מס רווחי הון לבין מחירי מניות ונפח מסחר (Lang & Shackelford 2000, Reese 1998) ומספקים ראיות המרמזות כי מחירי המניות והיקפי המסחר מגיבים לשינויים במס רווחי הון.

חשיבותה נובעת מחשיבותו של שוק ההון ברמה המדינתית וברמה הבינלאומית, שכן שוק ההון משקף במידה ניכרת גם מצבה הכלכלי של המדינה. בחינתה של השאלה לעייל תבהיר האם רצוי לצמצם את שיעור מס רווחי ההון , שהרי  מסים על רווחי הון, כמו מסים אחרים, מרתיעים את המשקיעים. כמו כן,  יש לזכור שממשלות מטילות בראש ובראשונה שיעורי מס חברות ואשראי אישיים גבוהים יחסית, בעיקר בהשקעות ובחסכונות. לכן, חשוב לבחון  את הסוגיה על מנת לממש רפורמות במערכת המס על מנת שתפחית מסים על הכנסות הון.