תהליכי הגלובליזציה הוביל למעורבות מצומצמת של המדינה באספקת שירותי רווחה. במקביל לכך, התפתחותו המואצת של המגזר השלישי, ריבוי הארגונים, מגוון עיסוקיהם ותחומי פעילותם הביאו להכרה כי אין בכוחו של גורם אחד כדי לתן מענה.

עבודת סמינריון זו בוחנת את מכלול התופעות, גלובליזציה, "ניהול חדש" ומשילות על עמותות בישראל.

כניסת המגזר השלישי לאספקת שירותים מאפיינת את מדינות המערב וביניהם ארה"ב. בעבר הממשל האמריקאי לקח על עצמו את האחריות לתחום הרווחה, אחריות שהגיעה לשיאה ב- 1935 עם חקיקת חוק הביטוח הסוציאלי.

כיום המדינה  נסוגה מהמחויבות שלה לספק או לממן הספקת שירותים חברתיים לאזרחיה, והיא עושה זאת על-ידי העברתם לידי המגזר השלישי. מגמת הצמיחה של המגזר השלישי בישראל נובעת בראש ובראשונה  מכך שהמדינה החלה נסוגה מתפיסת העולם הסוציאליסטית אשר במסגרתה היא אחראית לרווחת תושביה  והפכה לגוף מתווה, מממן ופחות לספק של השירותים החברתיים.

בעבודה זו נבדוק את מכלול התופעות, גלובליזציה, "ניהול חדש" ומשילות על עמותות בישראל ועל עמותת אתגר.
מבנה העבודה יעסוק בניתוח 3 התופעות למול עמותות ככלל ועמותת אתגר בפרט.

בחלק הראשון ננסה לבחון האם הגלובליזציה שוחקת את כוחה של המדינה למול המגזר השלישי?
חלק שני- זיהוי והערכה של היקף תופעת ה-New Public Management וכיצד הם באים לידי בעמותות ובעמותת אתגר.
החלק השלישי יבחן את התרוקנות המדינה" או "משילות חדשה" בעמותת אתגר.