הגלובליזציה מתאפיינת בסדר כלל עולמי חדש של ריבונות, עוצמה, וחופש פעולה. תהליכי הגלובליזציה מחוללים חלוקה מחדש של זכויות יתר וקיפוח, עושר ועוני, עוצמה וחולשה, חופש ומגבלות.
עבודת סמינריון זו בוחנת את השפעת הגלובליזציה על מצב האיגודים המקצועיים בישראל כיום.
לעבודה מאורגנת שני מובנים: ראשית, חברות בארגון עובדים המגן על זכויות החברים בו. שנית, הסכמים קיבוציים המסדירים את תנאי העבודה ומעניקים זכויות והגנות. לרוב, ניסיונות של עובדים לממש את זכות ההתארגנות נכשלים, מעטות הן התארגנויות העובדים החדשות המצליחות להמריא
החקיקה בישראל מתייחסת לזכות להתאגד במספר חוקים, למשל, סעיף 33 ח' בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 קובע כי: "לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם". בישראל נעשו מספר ניסיונות לעגן את זכות ההתאגדות כזכות יסוד.
עבודה זו עניינה בהשפעת הגלובליזציה על מצב האיגודים המקצועיים בישראל.
העבודה הנוכחית תנסה עמוד על השפעת הגלובליזציה על האיגודים המקצועיים בישראל, תוך דיון בהתפתחות האיגודים בישראל, ובכלל זה ארגון העובדים הגדול במדינה, הוא ההסתדרות.
הבדיקה נעשית באמצעות חקיקה ופסיקה ביחס לאיגודים המקצועית וזכות ההתאגדות, אבחן האם זכות ההתאגדות מוגנת על ידי בית המשפט, כיצד כיום באה לידי ביטוי העבודה המאורגנת וכיצד האיגוד המקצועי, כיום בעידן הגלובלי מאפשר לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם?
1. מבוא
2. התארגנות עובדים ואיגודים מקצועיים-הגדרות ומאפיינים
3. התאגדות עובדים-חקיקה ופסיקה
4. ההסתדרות, העבודה המאורגנת ופעילותה בעידן הגלובאלי
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה