בחינת הגורמים לאלימות, העלתה מספר מחקרים, כאשר, נטען כי אלימות נובעת על פי מגורמים הקשורים להורות, גורמי בית ספר, גורמי קבוצת החברים גורמי שכונה, וגורמים אישיים של כל ילד וילד. לילד תוקפן קשה לשלוט על רגשותיו על כעסו וכן חסרות לו יכולות סוציאליות על מנת שיוכל לפתור את בעיותיו וכעסיו.

סקירת ספרות זו דנה בנושא השפעת האלימות במשפחת המוצא על אלימות בזוגיות בגיל ההתבגרות

אלימות בתקופת הילדות מסבירה את האלימות כלפי בן/בת הזוג.
מחקרים מקשרים בין אלימות כלפי ילדים לבין תוקפנות פיזית בבגרות , תוקפנות בגן התנהגות עבריינות אנטיסוציאלית ותוקפנות פיזית כלפי בן זוג במסגרת נישואין או חברות רומנטית. כלומר אלימות בילדת מובילה לשכיחות גבוהה יותר של אלימות במסגרת יחסים רומנטיים ובכלל זה סטירות, תקיפת בן הזוג ופציעת בן הזוג.

עולה כי שיעור מקרי האלימות בקרב מתבגרים גבוה ומאפיין מערכות זוגיות כאשר אלימות בילדות משפיעה על מערכות יחסים זוגיות בבחינת יכולת לתחזק מערכת זוגית בריאה .כמו כן נמצא כי אלימות מינית בילדות לעיתים קרובות מונע ניהול מערכת זוגית . עוד נמצא כי נשים אשר סובלות מאלימות מצד בן הזוג, גם חוו אלימות בילדותן וכי גברים אשר חוו אלימות בילדות גדלו להיות גברים אלימים ואכן, נמצא כי אלימות כלפי הילדים מובילה לתוקפנות פיסית כלפי בת / בן הזוג במקרים רבים.

המסקנה העולה היא כי אלימות בתקופת הילדות מסבירה את האלימות כלפי בן/בת הזוג. כלומר קיים קשר בין חשיפה לאלימות בילדות לבין הפיכת הילד למתבגר אלים ותקפני במסגרת הזוגית. החוויות האלימות במשפחת המוצא, משפיע על חייו של הפרט וכן על מערכת יחסים זוגית בפרט.