במשך שנים התאפיין צבא הגנה לישראל (להלן :צה"ל) בכך שהוא ארגון המקיים חוזה פסיכולוגי בינו לבין משרתי הקבע. החוזה הזה הבטיח "תעסוקה לכל החיים", שמשמעותה מחויבות מוחלטת של הארגון כלפי משרתי הקבע להעסקתם ולפיתוח הקריירה שלהם בתמורה לנאמנותם ולהתמסרותם הטוטאלית לצה"ל.

מחקר זה בחן את הקשר בין המודעות להליך הפיטורין בחיל הים וגל הפיטורין שהיה בשנים 2004-2006 לבין ביטחונם התעסוקתי של המשרתים.

הליך הפיטורין בחיל הים בוצע באופן שונה מהליכי פיטורין בארגונים בשוק העבודה ככלל ובארגונים צבאיים בפרט. ההליך שבוצע בחיל הים מזכיר את הגישה האמריקאית לפיטורי עובדים העורכת פיטורים מובנים ומסודרים הכוללים הקמת מרכז פרישה וסיוע להשתלבות העובדים במעגל העבודה.

ואכן המודל לפיו מושתת הליך הפיטורין בחיל, כולל פיטורים מובנים ומסודרים, התייחסות לעובד, תמיכה וסיוע, התייחסות לשאר המשרתים הנשארים בחיל, התייחסות בכובד ראש לכל הליך הפיטורים על שלביו ופרטיו.

לאור הליך פיטורין ייחודי זה, הוחלט לבחון את המודעות לפיטורין בחיל והקשרו למידת ביטחונם התעסוקתי של המשרתים בו.

המדגם כלל 62 נחקרים, 28 נשים לעומת 34 גברים, גיל הנחקרים הממוצע עמד על 37 שנים, אחוז גבוה מביניהם רווקים, הוותק הממוצע עמד על 8.43, מרבית הנחקרים בעלי דרגת רס"ן וכן מרביתם בעלי השכלה תיכונית ומעלה.
כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים.
במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות: ימצא קשר בין המשתנים מודעות לפיטורין וביטחון תעסוקתי; ככל שהמודעות לגל הפיטורין שהיה בשנים 2004 – 2006 גבוהה יותר כך הביטחון התעסוקתי נמוך יותר; יימצא קשר בין אי שביעות הרצון ממקום העבודה לכוונות העזיבה של הנחקרים; יימצאו הבדלים בין גברים לנשים בבחינת הביטחון התעסוקתי, נשים יטו לדווח על בטחון תעסוקתי גבוה יותר מגברים; יימצא הבדל בתחושות הביטחון התעסוקתי בקרב קבוצות הגיל השונות (גילאי טרום ביניים וגילאי הביניים); ולבסוף, ימצאו הבדלים בין מהנדסים ללא מהנדסים בבחינת הביטחון התעסוקתי.