בטחון תעסוקתי הופך להיות בהדרגה נושא מרכזי במחקר ובעולם העבודה, במיוחד לאור התערערות מעמדם של ההסכמים הקיבוציים בישראל תוך פגיעה בביטחון התעסוקתי של העובדים. יצוין

סקירת הספרות תדון בקשר בין שני משתנים, פיטורין שהינו המשתנה בלתי תלוי וביטחון תעסוקתי שהינו המשתנה התלוי .

כמעט בכל ההסכמים הקיבוציים נכללים הסדרים לשם ביטחונם התעסוקתי של העובדים המגנים עליהם באמצעות שורה של הנחיות ונהלים, מפני פיטורים שרירותיים.  אולם, אלו אשר עובדים על פי  חוזה אישי, לא נהנים מיתרון זה שכן  החוזה האישי במקרים רבים מקנה  למעביד את הזכות לפטר שרירותית את עובדיו

מכאן שעובדים רבים חשים אי ביטחון תעסוקתי במקום עבודתם ואכן הספרות המחקרית דנה רבות באי ביטחון תעסוקתי והשלכותיו על העובד.

ממצאי מחקרים בתחום אי בטחון תעסוקתי מראים בעקביות כי תופעה זו משפיעה לשלילה על תחומים רבים בעבודה. לדוגמא, בתחום העמדות כלפי העבודה ניכרת השפעה על ירידה בסיפוק מהעבודה ובמחויבות ארגונית ועלייה בנטייה לעזוב. בתחום הבריאות ניכרת נטייה לפיתוח הפרעות גופניות (מערכות עיכול ולב) ונפשיות (חרדה), ובתחום החברתי נמצא כי אי בטחון תעסוקתי מוביל לתפקוד לקוי  של העובד במסגרת המשפחתית

הנחה עיקרית ברוב המודלים לניבוי תחלופה היא כי עמדות שליליות, כמו חוסר שביעות רצון, מהעבודה או מיחסים עם עמיתים וירידה במחויבות לארגון מובילות לפעולות טרום עזיבה (כגון: איחורים, היעדרויות, כוונות עזיבה וחיפוש אלטרנטיבות) ובסופו של דבר לעזיבה

אי ביטחון תעסוקתי מיוחס לגישות העובד כלפי מקום עבודתו וביניהם שביעות רצון, עייפות וכן נטיות עזיבה.

אי היציבות הכלכלית גורמת לחברות רבות לפטר עובדים. הסביבה הכלכלית, טכנולוגית ופוליטית בה פועלים ארגונים הופכת יותר ויותר כאוטית וסוערת כאשר אותם הארגונים נחשפים למשברים המחייבים הסתגלות מחדש. הסתגלות מעין זו כוללת התייעלות ושיפור כושר התחרות.