עבודת סמינריון אשר מטרתה לבחון את השפעת ארץ המוצא של העולים הגרים במרכזי קליטה על איכות חייהם, לפי מודל איכות החיים הסיסטמי.
מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת ארץ המוצא של העולים הגרים במרכזי קליטה על איכות חייהם, לפי מודל איכות החיים הסיסטמי.
לצורך בחינת הסוגיה הופץ שאלון בקרב 110 נדגמים : 60 גברים ו-50 נשים, עולים יוצאי אתיופיה, ארגנטינה ובריה"מ לשעבר. לאור ממצאי השאלונים, עיבוד וניתוח הנתונים נמצאו הבדלים בין שלוש קבוצות העולים בכול הנוגע לאיכות החיים על פי המודל הסיסטמי.
להלן יוצגו ממצאי המחקר בהתאם להשערת המחקר המרכזית הטוענת להבדלים באיכות החיים על פי המודל הסיסטמי בין קבוצות העולים:
1. איכות החיים הכללית נמצאה כטובה יותר בקרב הגברים לעומת הנשים. כמו כן, נמצאו הבדלים מובהקים ברמת איכות החיים בין קבוצות העולים בשדה החברתי בלבד.
2. נמצאו הבדלים מובהקים בממוצע איכות חיים כללית בין שלושת קבוצות העולים כאשר איכות החיים של עולי ברה"מ היא הנמוכה ביותר ואילו איכות החיים של אתיופיה ואמריקה הלטינית גבוהה יותר אולם ביניהן אין הבדלים מובהקים. ניתן להסביר הבדל מובהק זה באמצעות הצגת הקשר השלילי המובהק בין איכות חיים והשכלה, כאשר העולים מבריה"מ מצטיינים ברמת השכלה גבוהה.
3. בשדה האישיותי, פיזי ותרבותי עולי ברה"מ מקבלים ציונים נמוכים באופן מובהק לעומת עולי אתיופיה ואמריקה הלטינית. נתון זה מוסבר על ידי העובדה כי עולי בריה"מ נוהגים לחבור ולהתרועע בעיקר בינם לבין עצמם, הם בעלי זיקה רבה לתרבותם ואינם שיש במיוחד להתקרב לישראלים, לתרבות הישראלית והיהודית, לעומת בני העדה האתיופית והארגטינאית בעלי עניין רבה יותר להיטמע בחברה הישראלית ולכן איכות חייהם הכלכלית טובה יוותר. על פי סולודקי וקסל, לאתיופים קשר רגשי עמוק וארוך שנים לישראל וליהדות ולכן ניתן להסיק כי תחושת השייכות לישראל וליהדות מובילה לאיכות חיים טובה יותר לעומת עולי בריה"מ.
4. בשדה החברתי לעולי אתיופיה ציון גבוה באופן מובהק משתי קבוצות העולים האחרות, כאשר בין ברה"מ ואמריקה הלטינית לא נמצא הבדל מובהק. בהתאם לסעיף הקודם ניתן להסביר את השדה החברתי בהקשרו המובהק לאיכות החיים בקרב האתיופים בתחושת השייכות שלהם לישראל, ברצון להיטמע בחברה הישראלית ולהתקדם מבחינה חברתית.
5. לא נמצאו הבדלים בין איכות החיים לבין הגילאים השונים.
6. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שלוש קבוצות העולים בכול הקשור למספר השנים אשר הם נמצאים בישראל, אך יש לציין כי עלפי ליין (1995) ההבדלים באיכות החיים בין ישראלים לעולים מטשטשים עם הזמן ולכן סביר כי לא יתקיימו הבדלים בין קבוצות המוצא בהתייחס למשתנה השנים
7. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין סטאטוס משפחתי ומספר ילדים לבין איכות החיים.
8. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השפה העברית השגורה בפי העולים לבין איכות החיים
מבוא
1. סקירת ספרות
2. השיטה
3. הצגה וניתוח הממצאים
4. דיון
5. סיכום
ביבליוגרפיה
נספח – שאלון