עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם חופשה עשויה למתן תחושות השחיקה של אחים ואחיות במסגרת עבודתם בשתי מחלקות שונות

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם חופשה עשויה למתן תחושות השחיקה של אחים ואחיות במסגרת עבודתם בשתי מחלקות שונות (טיפול לעומת מחלקת אשפוז).
השאלה המחקרית נבחנה בקרב 121 נחקרים העובדים במחלקות אשפוז ובמחלקת טיפול נמרץ, מתוכם 50 גברים ו-71 נשים, בני – 26 61.
כלי המחקר היה שאלון מחקר, אשר כלל שלושה חלקים: שאלון לחץNSS – Nursing Stress Scale; שאלון – Shirom 1989, ושאלון פרטים אישיים.
במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות כדלהלן:
השערה 1: אחיםאחיות של טיפול נמרץ ידווחו על רמת שחיקה גדולה יותר מעובדי מחלקות אשפוז .
השערה 2: אחים ואחיות שחזרו מחופשה ידווחו על רמת שחיקה נמוכה יותר מאלו שלא יצאו לחופשה בשתי המחלקות.
השערה 3: השפעתה של החופשה כממתנת שחיקה הוא גדול יותר במחלקות טיפול נמרץ מאשר מחלקות אשפוז.
ממצאי המחקר העיקריים מעלים כי עובדים בטיפול נמרץ הם בעלי תפיסת שחיקה רבה יותר מאחים/יות אשר עובדים במחלקות האשפוז בבחינת מידת העייפות הפיסית ובתפיסת הלאות הרגשית, העובדים במחלקות האשפוז שחוקים יותר מהאחים/יות שעובדים בטיפול נמרץ בבחינת תפיסת התשישות הקוגניטיבית, עובדים אשר שבו מחופשה עייפים פיזית במידה רבה יותר מאחים/יות אשר לא יצאו לחופשה ו-העובדים שלא יצאו לחופשה שחוקים (תשישות קוגניטיבית) יותר מהאחים/יות שכן יצאו לחופשה.