היוצא לשנת השירות, מתחיל לרוב בתנועת נוער, תנועה המקדמת ערכים כמו התנדבות, אזרחות פעילה, פעילות חברתית, שינוי חברתי, ערכי ודמוקרטי ועוד.

סמינריון זה עוסק בשיקולים שמפעילות הצעירות הדתיות בבואן להחליט אם להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי.

עצם החשיפה לאוכלוסיות שונות, בני נוער במצוקה, מלמדת על החברה הישראלית, על גווניה, מאפשרת היכרות עם סביבות לא מוכרות, התמודדויות עם סיטואציות לא פשוטות וכך לבני שנת השירות מתאפשר להפוך לדמיות חזקות, דומיננטיות, מובילות, מסייעות ותומכות. באופן זה מגיעים בני השירות למיצוי והגשמה עצמית, ייעוד, הכוונה מקצועית, הכרת התכונות והכישורים וכן גילוי עצמי. שנת השירות מאפשרת מלבד תרומה ועזרה, גם יכולת להשפיע ולשנות , תוך הבנת החשיבות של מדינת רווחה ושירותים סוציאליים, הכרת בעיית העוני והמצוקה, הבנת ערכים חשובים כמו סובלנות, הכרת האחר, עזרה הדדית, ציונות, אהבת הארץ, ועוד.
המתנדבים במסגרת שנת השירות מופנים למסגרות חינוכיות שונות ובכלל זה לפנימיות, בתי ספר, שכונות מצוקה ועוד.

סמינריון זה מתמקד באוכלוסייה הציונית דתית ובנערות דתיות בפרט, כאשר שאלת המחקר בוחנת את השיקולים שמפעילות הצעירות הדתיות בבואן להחליט אם להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי.

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות אשר תגדיר תחילה מהו שירות לאומי ומהי משמעות חובת השירות לצה"ל וחשיבותו בציבור הדתי, בהמשך נבחנה סוגיית גיוס נשים והקונפליקט של הנערה הדתייה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הקהילה ציונית- דתית ככלל והנוער ציוני –דתי בפרט מתנגשת עם האנטי-מסורת המאפיין את המודרניזם. מערכת החינוך הציונית –דתית, רבנים, ערכי הלכה, מכינות קדם צבאיות משפיעים על גיבוש זהותו המתחדשת של הנוער הציוני דתי-בהתאם לתהליכים והתמורות המתרחשים בעולם בו אנו חיים הוא העולם החילוני, כאשר המערכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות מושתתות לרוב בבסיסה של הרוח החילונית המודרנית ונראה כי על פי הספרות המקצועית המגמה העולה מכיוונה של החברה הציונית דתית היא השתלבות ו/או קבלה ערכים מודרניים והתנהלות לפיהם.