בחודש נובמבר 2005 החליטה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית, כך שהחל מהרבעון הראשון של 2008 נערכו הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומי  (IFRS)

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השוני בהיקף ההתחייבויות התלויות בדוחות כספיים לפני ואחרי אימוץ דיווח לפי תקינת ה-IFRS.

איכות הדיווח הכספי, חיונית לצרכים של משתמשים הזקוקים למידע חשבונאי שימושי להשקעות ולמטרת קבלת החלטות פיננסיות. האיחוד האירופי (EU) אימץ חקיקה שמחייבת חברות הרשומות למסחר באירופה ליישם את תקני IFRS בדוחות הכספיים המאוחדים שלהם וכי תקינת IFRS  מצויה בשימוש נרחב בכל רחבי העולם.

שלושת הסוגים של התחייבויות תלויות הם ערבויות לאחרים, תביעות , וחייבים בהנחה.

תקן חשבונאות בינלאומי37 קובע גילוי חשבונאי אודות התחייבויות ונכסים תלויים. התקן IN18 מגדיר התחייבות תלויה כ:

(א) חובה אפשרית הנובעת מאירועים ושקיומם אושר רק על ידי ההתרחשות או אי ההתרחשות של אירועים עתידיים אשר אינם לגמרי בשליטתה של הישות.

(ב) מחויבות בהווה שנובעות מאירועי העבר, אך אינה מוכרת כתזרים שלילי של משאבים או סכום ההתחייבות שלא ניתן למדוד באופן אמין לחלוטין.

IN19 מורה כי ישות חיבת לחשוף התחייבות תלויה.

כמו כן, נאספו נתונים אודות ההתחייבויות התלויות של החברות.

ממצאי הבדיקה העלו כי לתקינה החדשה אין השפעה על כלל החברות שנבדקו, כלומר, רוב החברות לא אימצו בדוחות את התקינה החדשה, רואים זאת בעיקר בחברות התקשורת, – את יישום התקינה ניתן לראות על חברות הנדל"ן שלפני יישום התקינה כמעט ולא פירטו על ההתחייבויות התלויות ולאחר אימוץ התקינה הן פירטו באופן נרחב,

חברות הפיננסים – בנקים וחברות ביטוח מדווחות על התחייבויות תלויות באופן מקיף עוד בטרם יישום התקינה וקיימות חברות שמתעלמות לחלוטין ואף לא מאזכרות את ההתחייבויות התלויות שלהן.
הבדיקה האמפירית –היסקית, נערכה בקרב 53 חברות הנסחרות כחברות ציבוריות בבורסת ת"א .

מדגם החברות הקיף חברות גדולות  וחברות קטנות (יתר) . כמו כן, נאספו נתונים אודות ההתחייבויות התלויות של החברות. המדגם כלל 424 תצפיות (53 תצפיות לכל שנה במדגם).

השערת המחקר טענה כי יימצא קשר בין היקף ההתחייבויות התלויות של חברה לבין המעבר לתקינה החדשה .