בישראל נראה כי שביתות מתקיימות חדשות לבקרים, וכי כל סכסוך עבודה מגיע לקיצו רק לאחר ששביתה נכנסת לפועל. בנוסף לכך יש שביתות או איומים לשביתות שהוטמעו חזק במשק הישראלי והן חוזרות ונשנות, כגון: שביתות המורים בכל הראשון לספטמבר, שביתות הסטודנטים אשר כל כמה שנים חוזרות ועולות לסדר היום ושביתות ברשויות המקומיות.
עבודת סמינריון זו עורכת השוואה בינלאומית העלות הכלכלית של שביתות בשנים 2000-2005.
בספרות המקצועית ניתן למצוא חומר רב בנושא שביתות בהיבט החברתי, פוליטי וכן כלכלי. אולם הדעות חלוקות בנחיצותו של כלי זה אשר מצד אחד מגן על זכויות העובד ומחד פוגע במשק ובחברה כולה. גם בימינו מובילי המשק מתחבטים בשאלות כגון:
1. האם השימוש בשביתה היא הליך דמוקרטי הכרחי או שמא זרז לאנרכיה?
2. האם זכות העובד לשבות היא ראשונה במעלה? האם חייל/שוטר יכול לשבות?
3. מהם הגורמים אשר מצדיקים שביתה?
אולם, לגבי ההשלכות של שימוש בכלי זה אין עוררין-השביתה גורמת לנזק כלכלי עצום.
עקב הקשרים הכלכליים בין הענפים השונים קשה מאוד לאמוד נזק זה, כיוון שלא ניתן לכמת במדויק כיצד שביתה בענף מסוים פוגעת בכל הענפים אתם היא מקיימת קשרים מסחריים, ולכן נהוג לציין כי בפועל עלות השביתות גבוהה מן הנתונים המתקבלים מהחישובים המתמטיים.
עבודה זו אשר מתמקדת בהיבט הכלכלי ובעלותן של שביתות בפרט תבחן את עלות השביתות בשנים 2005 – 2000 (אשר זכורות, במיוחד בתחילת שנות ה-2000, כשנים רוויות שביתות במשק הישראלי) במדינות: אנגליה, דנמרק, הולנד, ישראל, נורבגיה, ספרד ושבדיה. ההנחה השוררת במשק הישראלי היא כי בישראל, האצבע קלה על ההדק, וכי מתקיימות שביתות בתכיפות רבה יותר בהשוואה למדינות אירופה, ובעבודה זו אנסה להוכיח טענה זו.
המחקר הנוכחי דן בנזק ששביתות גורמות למשק בו הם מתקיימות, ולבחון איזו מדינה מבין המדינות הנסקרות (אנגליה, דנמרק, הולנד, ישראל, נורבגיה, ספרד ושבדיה) נפגעת במידה הרבה ביותר, והיכן נמצאת ישראל ביחס למדינות הנסקרות מבחינת הנזק שנגרם לה כתוצאה משביתות.
שאלת המחקר, אם כן, היא: האם ביחס למדינות אירופאיות אחרות, המשק הישראלי נפגע יותר משביתות?
בעבודה זו,אשר מטרתה השוואה בינלאומית, הוחלט לבחון את העלות הכלכלית במונחי עלות כלכלית של אובדן ימי עבודה במטבע האמריקאי (USD) על מנת שנוכל להשוות בין המדינות השונות.
הנוסחה האמפירית:
C = P * N
C- אובדן התוצר למשק.
P- תוצר למועסק ביום.
N- מספר ימי עבודה שאבדו בעקבות שביתות.
מבוא.
ב. סקירת ספרות.
• השביתה מושגי יסוד.
• שביתות בשירותים חיוניים-איך מטפלים בהן במדינות אחרות?
• התערבות הממשלה בשביתות ובסכסוכי עבודה באמצעות תקנות שעת חירום וצווי ריתוק.
• עלות כלכלית של שביתות-גישת תשומה-תפוקה
ג. הבדיקה האמפירית-המדגם.
• דנמרק.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• ישראל.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• הולנד.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• נורבגיה.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• שבדיה.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• אנגליה.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
• ספרד.
• כרטיס ביקור.
• גרפים.
ד. המודל האמפירי.
ה. תוצאות הבדיקה האמפירית.
ו. חישוב איבוד התוצר כאחוז מהתל"ג.
ז. ניתוח נתוני גרף איבוד התוצר באחוזים מהתל"ג.
ח. סיכום.
ט. ביבליוגרפיה.