התיאוריה הפסיכודינמית ראשיתה בכתביו של זיגמונד פרויד, בסוף המאה ה-19. פרויד הושפע הן מתיאוריות פיזיקליות בנות זמנו שעסקו באנרגיה והן מתיאוריות ביולוגיות אבולוציוניות.

סקירת ספרות  אשר מטרתה בחינת ההבדלים בין שתי גישות טיפול : טיפול דינמי קצר מועד מול טפול פסיכודינמי.

הטיפול המוגבל בזמן , הוא טיפול דינמי בעל מנגנון פעולה המתוכנן והבנוי על חיבור רגשי , אינטנסיבי ומהיר בין המטפל למטופל. חווית הטיפול הקצר  מאפשרת לחוות חוויות, דמויות ויחסים משמעותיים מן העבר בהווה וכן מחבר  את החשובים שבמוטיבים הרגשיים והנפשיים, מוטיבים אלו עולים בראשית הטיפול  ובמהלך הטיפול המטופל מתמודד עמם ועם הציפיות הסותרות שעמן מגיע המטופל לטיפול.

על המטפלים בטיפולים קצרי מועד לקבל החלטות נכונות בראשית הטיפול ולאבחן האם המטופל מתאים לטיפול מוגבל, כמו גם עליהם לאתר סוגיה מרכזית ולכך יש צורך ביכולות מיוחדות.

כמו כן,  בטיפול דינמי קצר מועד נוקט המטפל בגישה אקטיבית ומתערבת, אין שימוש בעקרון של "אסוציאציות חופשיות" ו"לוח חלק". הערותיו של המטפל הנן קצרות, הוא נמנע מפירושים והסברים מקיפים, ואינו מוותר על הזדמנויות להתערבויות מידיות ומהירות.

ישנה חשיבות ליכולת המטפלים להתאים עצמם למאפיינים הייחודיים של טיפול דינאמי קצר מועד. שפלר טוען כי בטיפולים מוגבלים בזמן, המטפלים מערבים יותר מעמיתיהם העוסקים בטיפול ארוך, את המערכות הערכיות שלהם וכן מאמינים כי השינוי מתחולל מחוץ לטיפול ולממד הזמן השפעה המגבירה והמעצימה את תהליך השינוי.

הגישות הפסיכודינמיות מתמקדות ביחסים המתהווים בתוך הטיפול בין המטפל למטופל. חזרות של תבניות של יחסים בטיפול (העברה והעברה נגדית) נותנות הזדמנות ייחודית לעבוד עליהם ב"כאן ועכשיו" (in vivo). המטרה היא גמישות גדולה יותר ביחסים בין אישיים, והגדלה של היכולת לפגוש צרכים רגשיים.