העסקת עובדים זרים בישראל, החלה לאחר מלחמת ששת הימים עם כניסתם של העובדים הפלשתינים מהשטחים לשוק העבודה הישראלי.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון העורכת השוואה בין מדיניות הממסד הישראלי לבין מדיניות הממסד הגרמני כלפי העובדים הזרים.
התאילנדים הראשונים הגיעו ב – 1986 לישובים חקלאיים בישראל, כאשר הם הובאו בתחילה על ידי גורם פרטי על מנת להשתלב באופן עיוני ומעשי בענפי החקלאות שונים בארץ וסויגו כמתנדבים. מספר העובדים התאים בחקלאות עלה בהדרגה , בראשית שנות ה – 90 ומעמדם הפורמאלי הוסב ל"עובדים זרים". עם השינוי בסיווגם נקבעו הסדרים לגיוס עובדים באמצעות חברות כוח אדם בתאילנד ודרכי הקצאתם וקליטתם בישראל.
בגרמניה, קיימים 7.5 מליון עובדים זרים כאשר מספרה הכולל של אוכלוסיית גרמניה הוא 82 מליון. קבוצת העובדים הזרים הראשונה הגיעה בין השנים 1955 – 1964 בעקבות חוזים דו צדדים עם איטליה, ספרד ויון.
הקבוצה השנייה הגיעה באמצע שנות ה – 60 ועד לשנת ה – 70 המוקדמות בעקבות חוזים דו צדדים עם פורטוגל, מרוקו, טוניסיה ותורכיה.
הרעיון המרכזי העומד מאחורי מדיניות ההגירה הגרמנית היא שאזרחות הילוד זהה לאזרחות הוריו הטבעיים. בגרמניה קיימת מערכת היתרי שהיה מדורגת המתחילה בהיתר שהיה לתקופה קצרה ומסתכמת בהיתר שהות קבע לאחר 8 שנות מגורים בגרמניה. עובד זר , תושב קבע זכאי לדיור, לקצבת ביטוח לאומי, פנסיה וכו'
העובדים הזרים המגיעים לגרמניה ולישראל , בעלי תרבות זרה ודת שונה, לדוגמה התורכים המשתייכים לדת האסלאם, המקיימים אורח חיים אסלאמי והתאילנדים המשתייכים לבודהיזם
המשמעות של הזרות התרבותית היא ביצירת דעות קדומות על העובדים הזרים וקושי רב בשילובם בחברה הגרמנית ישראלית מערבית – מודרנית.
המרחק התרבותי בין המעסיקים היהודיים לעובדיהם התאים הוא גדול יותר מהמרחק בניהם לכול קבוצת מוצא אחרת שכן עם הפלשתינאים היה להם לפחות מכנה משותף מינימאלי שהוא ההשתייכות ל"דת הספר" יהדות , נצרות או אסלאם, לעומת זאת אין מכנה משותף בין יהודים ישראלים לבין בודהיסטים תאים בנוסף לשוני התרבותי – דתי מתווסף גם ההבדל במראה החיצוני.
העובדים הזרים בישראל ובגרמניה – מאפיינים
בעיות ההשתלבות של העובדים
מעמדם הסוציאלי של העובדים הזרים
שילוב העובדים הזרים במערכת החינוך
זכויותיהם הפוליטיות של העובדים הזרים
ביבליוגרפיה