המשפחה היהודית בתקופת השואה היוותה מקור מרכזי להשתייכות ונחמה, שכן הפגיעות הקשות, האיום המתמיד, הסכנות, התנאים המחרידים ובידודם החברתי הקשה של היהודים תחת המשטר הנאצי, הפכו את המשפחה לגורם תמיכה מרכזי עבור המשפחות היהודיות.

סקירה זו מציגה את שואת היהודים מבעד לעיניה של אנה פראנק (נערה יהודיה בהולנד), מתמקדת בגורל יהודי הולנד, חיי המשפחה היהודית בשואה, יחס הסביבה ליהודים ועוד.

אנה פרנק נולדה בפרנקפורט, גרמניה ב – 12/7/1929, בעקבות עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה עזבו אנה פרנק ומשפחתה את גרמניה ועברו להתגורר בהולנד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כניעתה של הולנד וכניסת הגרמנים, הלך המצב והתדרדר עבור יהודי הולנד, אנה פרנק מספרת ביומנה (עמ' 14) על  הגזירות והחוקים האנטי יהודיים אשר הגבילו את חירות היהודים בהולנד

בעקבות פלישתה של גרמניה להולנד, ניסו יהודים רבים לברוח לבריטניה או דרומה. עם כיבושה, הופכת התנועה הנציונאל סוציאליסטית  בהולנד למפלגה החוקית של הולנד. עד לפלישת הנאצים, נהנו יהודי הולנד מסובלנות, בטחון חיים ורכוש.

בעקבות פלישת גרמניה הנאצית להולנד, הפכה התנועה הנאצית לתנועה השלטת ומיד לקחה חלק פעיל במדיניות האנטי יהודית שכללה חוקים וגזרות אנטי יהודיים  אלימות, בידוד היהודים ושיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית בגירושם ורציחתם.

בתקופת השואה, יהודים רבים נאלצו להתמודד עם אובדן בני משפחה קרובים, עם ניתוק מבני המשפחה אשר נמלטו למקומות שונים או שגורשו על ידי הנאצים. ילדים חזרו לבתיהם ולא מצאו את הוריהם ולא ידעו מה עלה בגורלם, אנשים נעלמו מבתיהם, הורים חיפשו את ילדיהם ולא ידעו מה על בגורלם, השואה הביאה לקריעתה של המערכת המשפחתית היהודית.