בני האדם שונים אחד מהשני, כאשר כל אדם מפתח אישיות הייחודית לו, אמונות, עמדות ורגשות במהלך חייו. התיאורטיקן הנס אייזנק (פסיכולוג מהבולטים בחקר האינטליגנציה והאישיות), שפיתח את מבנה האישיות על פי חמשת ממדי האישיות, מציג את ממד המופנמות – מוחצנות כממד מרכזי המאפיין את אישיות האדם. השאלה הנשאלת היא האם ממד המופנמות – מוחצנות יכול לנבא אופי אופטימי או לחילופין פסימי של אדם?

סקירת תוצאות מחקרים העוסקים בבחינת הקשר שבין אישיות האדם (מוחצנת או מופנמת) לבין נטייתו לאופטימיות או לפסימיות.

אופטימיות מוגדרת כנטייה של אדם לצפות לחיים טובים ולרגשות חיוביים. לעומת זאת, הפסימיות הנה נטייה לצפות לתוצאות שליליות, לרגשות שליליים  ולנברוטיות (חרדתיות)

נטייה אופטימית או לחילופין פסימית משפיעה על הצלחת הסטודנט באקדמיה. מה באשר  לעולם הקריירה והעסקים? כלומר כיצד משפיעה נטייה אופטימית או פסימית על הצלחת המנהל/ת או הקרייריסט/ית?

כמו כן, אופטימיסטים יפתרו את הבעיה טוב יותר מפסימיסטים, שכן מצב הרוח החיובי והמוראל הגבוה משפיעים על ההתמודדות בפתרון הבעיה, לעומת הפסימיסט הנוטה לדיכאון, לפסיביות, כשלון  ועוד.

אופטימיסטים צפויים יותר מפסימיסטים להשקיע מאמץ בביצוע ולכן אופטימיות מובילה לידי ביצוע טוב יותר ומכאן על פי ממצאי המחקר קיים קשר בין הצטיינות המנהל בהכרת בעיות החברה לבין היותו אופטימי, כלומר אופטימיות מנהלים משפיעה באופן חיובי על ההכרה בבעיה ודרך פתרונה, אך באופן מפתיע משפיעה בשלילה על הביצוע.