העולם מוצף במסכים למיניהם והילדים מנהלים את עולמם ומתפקדים בזירות שונות במקביל: הם גולשים בפייסבוק, מדברים באיפון, מתעדכנים באייפוד ועוד.

השפעת השימוש במסכים אלו אינה רעה במהותה , היא פשוט דורשת מן המבוגרים – מורים, הורים וסוגים נוספים של מטפלים – להבינה כדי להתמודד עמה כראוי. עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין תרבות המסכים לבין הצבת גבולות לילדים בגיל הגן.

הטלוויזיה הינה מוסד חברתי אשר משפיע על תפיסת המציאות של הצופה ועל גיבוש עמדותיו והשקפת עולמו. מקור לדאגה הוא העובדה שילדים נחשפים לתקשורת המונים לא רק במועדי השידור שנועדו להם ומשום כך, לא רק לתכנים שנוצרו עבורם. נתוני סקר איגוד המפרסמים מאשרים, שגם בישראל מעדיפים ילדים ונוער לצפות בתוכניות למבוגרים, ולעתים הם מרבים לצפות בהן יותר מאשר בתוכניות המיועדות להם.

מטרתה של העבדה הנוכחית הנה לבחון את הקשר בין תרבות המסכים לבין הצבת גבולות לילדים בגיל הגן.

המשתנה הבלתי תלוי הנבדק הוא הצבת גבולות המתייחס להורים כקובעי גבולות ומציבי סטנדרטים של הילדים. המשתנה התלוי הנו תרבות המסכים של הילדים, קרי: סוגים שונים של אמצעי תקשורת כגון: טלוויזיה, מחשב, פלאפונים אייפונים, טאבלטים, שהתפתחו במקביל ותרמו לפיתוח החברה והתרבות, הכלכלה והפוליטיקה

כלי המחקר היה שאלון עמדות אשר כלל משתנים דמוגרפיים , נושא הצבת הגבולות בתוך טווח של העדר גבולות בכלל ועד גבולות נוקשים מאוד, אמונות, תפיסות ועמדות על הנושא הנחקר, דהיינו, כיצד הורים תופסים את נושא הגבולות ודיווח על אחוזי צפייה במסכים (טלוויזיה, מחשב).

ממצאי המחקר העלו כי קיים קשר חיובי בעוצמה בינונית בין מידת הקונפליקטים עם הילד בהעדר גבולות לבין צפייה אינטנסיבית במסכים . עוד נמצא כי קיים קשר חיובי בין אי הגבלת הילד בצפייה במסכים לבין צפייה אינטנסיבית במסכים כלומר ככל שמידת הקונפליקטים בין ההורה לילד בשל העדר גבולות הינו רב יותר וכן ככל שההורה אינו מגביל את הילד בצפייה במסכים, מידת הצפייה של הילד במסכים תהיה רב יותר ולהיפך