סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין תפיסת תפקוד המשטרה לבין הפחד והחרדה מטרור.

מאז תחילת 1990 חלו שינויים עמוקים בארגון וניהול של כוחות המשטרה ברוב מדינות המערב. במידה רבה השינויים הללו היו קשורים קשר הדוק במטרה לייעל את ארגוני משטרה. בכלל זה פותחו צורות חדשות של מנהיגות, הקמת משרדי הנהלת כוחות המשטרה (כולל העלייה של קבוצות מקצועיות חדשות, עם מומחיות יותר בכלכלה וניהול), ממשל ואחריות, ועוד. שינויים כאלה הם תוצאה של ביקורת חריפה שנמתחה האופי הנוקשה, ביורוקרטי ולא יעיל של ארגונים ציבוריים ובכללם המשטרה. בנוסף, מאז תחילת 1990, בטחון הציבור הפכה נושא חברתי חשוב ביותר המדאיג אזרחים וכי אזרחים מצפים כי המשטרה תיצור פתרונות לבעיות ביטחון הציבור. הם דורשים שהמשטרה תגן עליהם על מנת להבטיח את שלומם. כתוצאה מכך, מצד אחד ישנה ירידה של ביטחון ואמון במשטרה, ומצד שני ישנה ציפייה ודרישה כי המשטרה תפעל. על כן ארגוני משטרה רבים הבינו כי עליהם להגדיל את צי השוטרים וקציני המשטרה, ליצור ארגון משטרתי ענייני יותר על מנת להפוך לאפקטיביים ויעילים, וכך האזרחים יבואו שוב להאמין בלגיטימיות ובסמכות של המשטרה.