להכרה המקצועית של המנחים השפעה ניכרת על הסטודנטים ועל בחירתם בקריירה. מכאן שלרמת הוראה נתפסת של המרצים השפעה על הקריירה של הסטודנט.

הסקירה הנוכחית דנה בהרחבה את המשתנים: רמת איכות שירות נתפסת, תפיסת ההזדהות (של עובדים) עם הארגון כמשפיעה על תדמיתו, תפיסת חוללות עצמית (בהקשר של קריירה ותעסוקה), ברות העסקה (היכולת להשיג עבודה).

פרופסיה, על פי ההגדרה היא: "עניין מסדיר את פעילותו באמצעות הכשרה שיטתית ומחייבת וכן משמעת עמיתים המתבססת על ידע טכנולוגי וייחודי, המאופיין בהתכוונות לשירות, להבדיל מהתכוונות לרווח. משמעת זו מושרשת ומקודשת בקוד האתי של העיסוק".

מקצועיות משמעותה, בין השאר, בדאגה העיקרית של איש הפרופסיה הנתונה לטובתו של הלקוח ובקיום קוד אתי קפדני המסדיר את אופי היחסים בין הפרופסיונאל לבין הלקוח ומגדיר את חובתו כלפיו .

קיימת נטייה גוברת והולכת בקרב בעלי עיסוקים שונים לשאוף למעמד פרופסיונאלי, כאשר הסיבות לכך, בין השאר, הן שאיפה ליוקרה, למעמד חברתי, לייחוד המקצוע וכדומה.

קיימת טענה לפיה יש לכוון את מקצוע ההוראה לאימוץ מאפיינים פרופסיונאליים, שכן אלו עשויים לחולל שיפור במעמד המורה ושיפור מעמד המורה עשוי לתרום לשיפור התוצר החינוכי על מנת להתאים את מאפייני ההוראה למאפייני הפרופסיה, ככול האפשר, יש לשפר את איכות השירות הניתן לצרכנים וכן לחזק את הבסיס המקצועי של המורים.