התעסוקה המותאמת אישית נעשית יותר ויותר כאמצעי לסייע למחפשי עבודה עם מוגבלות משמעותית ביותר כדי לשפר את תוצאות התעסוקה. פרקטיקות אלה מבטיחות שפעה חיובית על חייהם בצורה רחבה.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין תפיסת איכות חיים לבין שילוב במסגרת התעסוקה בקרב אנשים עם פיגור שכלי או עבריינים.

פיגור שכלי הינו מצב אנושי מורכב, אשר מוכר במסורת התרבותית של האנושות מזה 2500 שנה. ההגדרות השתנו באופן משמעותי במשך השנים, דבר אשר משקף את השינויים בהתייחסות לתופעה. בעבר ההתייחסות במישור החברתי לפיגור שכלי נגזרה  מהמודל הרפואי.

בעבר עד המאה שמונה עשרה שררה גישת נידוי, לפיה אנשים עם שונויות הורחקו מהחברה על מנת להגן עליה מפניהם. אנשים הנ"ל הוחזקו יחד עם חולים, נפגעי נפש, אנשים עם נכויות פיזיות, עניים, אימהות לא נשואות ואנשים עם פיגור שכלי.

משרד הרווחה אחראי על מתן שירותים שונים לאנשים עם מוגבלות שכלית. האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה, אחראי על פיקוח ומימון שירותי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית. בנוסף לכך, אדם עם מוגבלות שכלית עובר מדי שלוש שנים ועדת אבחון של משרד הרווחה  והנ"ל ממליצה על מסגרת תעסוקה.

חוק הסעד (טיפול במפגרים), שנחקק בשנת 1969 : נועד להסדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית במהלך חייהם. בשנת 2000 תוקן החוק ביוזמתה של אקי"ם. על פי התיקון, המדינה חייבת לספק סידור יומי או סידור חוץ ביתי לכל  אדם עם מוגבלות שכלית הזקוק לכך.

נראה כי התעסוקה תורמת לאיכות החיים, במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות משמעותית. אחת האסטרטגיות לשיפור הזדמנויות התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות משמעותיות היא תעסוקה מותאמת אישית, גישה שמציעה הזדמנות לעובד בעל המוגבלות להתאים את האינטרסים שלו את היכולות שלו, את התהליכים הנדרשים והתמיכה הנדרשת.