הדאגה לזכויות חברתיות ולצדק שוויוני מאפיינת גם את החברה המודרנית. בהרבה ממדינות המערב, מוכרת כזכות יסוד הזכות ל"חיים בכבוד" ולא רק "הזכות לחיים". אולם עדיין לא עוגנה זכות זאת במשפט הישראלי במפורש, כי יש הסבורים שאין לכלוא אותה במערכות המשפט.

עבודה זו בוחנת את השפעת תשלום שכר המינימום על זכותו של האדם לקיום מינימלי.

מכל מקום, דומה שניתן לגזור אותה הן מן ה"זכות לחיים", הן מעקרון "כבוד האדם" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.  מזכות זו נגזרות שאלות רבות ואחת מהן היא האם חובתו של מעסיק בישראל לכבד זכות זו  ? האם אפשר לאכוף אותה ? מהו מעמדה הנורמטיבי והמשפטי ? וכיצד ניתן לאזן בינה לבין זכויות אחרות?

לצורך בחינת סוגיה זו בחלק הראשון לעבודה זו אציג את ההיבטים הכלכליים התומכים והמתנגדים לשכר המינימום והעלתו . בחלק השני בעבודה אסקור את ההיבטים החוקיים הנובעים מחוק שכר המינימום וכן ממעמדה החוקי של הזכות לקיום מינימאלי.

חוק שכר מינימום הוא אחד מן החוקים הכלכליים החשובים ביותר, על אף שמקובל לחשוב עליו כחוק חברתי בלבד, זאת ועוד על פי  בחינה השוואתית שנערכה בישראל עם המקובל בעולם המערבי, נמצא כי שכר המינימום, כאחוז מן התוצר לנפש בישראל, הוא מן הגבוהים בעולם המערבי. אולם, שיעור האכיפה הוא נמוך מאוד ביחס למקובל. לפיכך, בעוד החוק קבע רמה מסוימת של שכר מינימום להלכה, אזי בפועל שכר המינימום הוא מן הנמוכים בעולם המערבי

מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם.

לצורך בחינת סוגיה זו בחלק הראשון לעבודה זו מוצגים ההיבטים הכלכליים התומכים והמתנגדים לשכר המינימום והעלתו. בחלק השני בעבודה נסקרים את ההיבטים החוקיים הנובעים מחוק שכר המינימום וכן ממעמדה החוקי של הזכות לקיום מינימלי.