עולם העבודה, הנו נושא רחב הטומן בחובו תמורות ושינויים רבים, בעיקר לנוכח העידן הגלובאלי והשלכותיו על עולם העבודה. בחרתי להציג את סוגית שעות העבודה, כסוגיה בעלת השלכות כלכליות על המשק ככלל ושוק העבודה בפרט.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין שעות עבודה לבין אבטלה, תעסוקה ותל"ג בעולם

השאלה הנשאלת היא כיצד מספר שעות העבודה השבועיות והשנתיות משפיעות על פרמטרים כלכליים כגון אבטלה שהרי במקביל למודעות ביחס לשעות העבודה, האבטלה הנה תופעה בלתי נפרדת מחיי הכלכלה של מדינות המערב בשנים האחרונות ואכן ברוב מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם ישראל, נמצאים שיעורי האבטלה במגמת עלייה.

האמנה בדבר שעות העבודה (תעשייה), 1919 מחייבת מדינות החתומות עליה לקבוע שמספר שעות העבודה לא יעלה על 8 שעות עבודה ביום ועל – 48 שעות עבודה בשבוע.

הבדלים במספר שעות העבודה מתעוררים בשל הבדלים בדרישה לעבודה , הבדלים בנטייה של כוח העבודה לעבוד שעות ארכות או הבדלים בתקנון. הבדלים בשעות עבודה תלויים גם בהבדלים בבריאות הכללית של האוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים אחרים

בהתאם להצעת החוק לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים,  למעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע עשויה להיות השפעה חיובית על שיעור התעסוקה. כלומר ירידה בשעות העבודה עשויה להוביל לגיוס עובדים נוספים ובדרך זו להגדלת שיעור המשתתפים בשוק העבודה.

צמצום שעות העבודה עשוי למנוע פיטורי עובדים ובכך לצמצם  את שיעור האבטלה. במציאות חברתית כמו זו של ישראל, שהאבטלה בה נרחבת, אפשר שעדיף למשק להפחית את שעות העבודה, להקטין מעט את משכורות העובדים ולהימנע מפיטורי עובדים בקנה מידה רחב

תל"ג מבטא את הפעילות הכלכלית של ענפי המשק במדינה, מיצג ערך כולל של כל המוצרים והשירותים שהופקו ע"י אזרחי המדינה במהלך שנה מסוימת. ככל שהתל"ג נמוך הדבר מצביע על מדינה מתפתחת, שהיקף הפעילות הכלכלית בה נמוך.