הערכה של פרופיל סיכון פיננסי של משקיע הינה גורם מרכזי בבניית בהחלטה על בחירת ביטוח פנסיוני.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין שנאת סיכון לבין משתנים דמוגרפיים (מין, הכנסה, השכלה וגיל).

ההנחה הרווחת לגבי מגדר, בקרב יועצים פיננסיים הינה שנשים הינן פחות סובלניות סיכון. על כן,  אלו עשויים להמליץ לנשים על תיקים שמרניים, בעלי תשואות נמוכות יותר. יתכן כי תאגידים פיננסיים אפילו יספחו על נשים, בשל האמונה הסובייקטיבית כי נשים אינן מסוגלות לבצע החלטות פיננסיות מסוכנות לעומת גברים.

השכלה וחינוך הינו גורם נוסף אשר יכול להגדיל את סובלנות המשקיע לסיכון. ההנחה היא כי רמות גבוהות של חינוך והשכלה גבוהה קשורות לרמות גבוהות של סובלנות סיכון משום שחינוך ממלא תפקיד חשוב ברמת ההכנסה של סיכונים הגלומים בהשקעה כספית גבוהה.

אכן קיים פעם מגדרי אשר משפיע על רמת הסיכון הפיננסי של הפרט. האומדנים במחקר זה הינם עושר וגיל בעוד השכלה ומצב בריאותי לא נכללו במחקר. הממצאים העולים ממחקר זה קבעו כי העדפות הסיכון משתנות עם הגיל.

לנטילת סיכונים בשוק ההון השפעה על תהליך של קבלת החלטות פיננסיות אשר משפיעות רבות על תיק ההשקעות של הצרכן.

עד שנת 1995 התרכז החיסכון של הישראלים לגיל הפרישה בקרנות פנסיה. לעובדי המגזר הציבורי וכן לעובדי ארגונים גדולים כמו הבנקים וחברות התשתיות, הוצעו הטבות דומות בתכניות פנסיה תקציבית במימון המעסיק, ללא הפרשה ישירה של העובד.

בשנת 2004 גיל הפרישה של גברים נדחה ל־ 67 וגיל הפרישה של הנשים נקבע ל־ 64 . בנוסף, הועלו דמי הביטוח. למעשה, הרפורמה פגעה בגודל הפנסיות ולכן לא הצליחה לממש את המטרה הבסיסית של הפנסיה והיא  שמירה על רמת החיים לאחר הפרישה מעבודה.

במהלך השנים בוצעו מחקרים רבים לגבי שיטות מחקר אלו ואף נוספו גורמים נוספים אשר משפיעים על סובלנות הסיכון של המשקיע. לנתונים אלו השלכות חשובות על תעשיית ניהול הכספים. הערכה של פרופיל סיכון פיננסי יכולה להביא לבניית תכניות פנסיוניות המתאימות לכל משקיע ומשקיע. אך, יש לזכור כי חקר סובלנות סיכון מסתמך במידה רבה על הערכות סובייקטיביות.