נמצא בעבר, שהתנהגות ותחושות העובדים הנה פונקציה הן של מאפייניהם האישיים, והן של סביבתם הארגונית. גורמים סביבתיים משמעותיים, הקשורים לעולם העבודה, לוכדו בעבר תחת ההגדרה הכללית "אקלים ארגוני", שמשמעותו האופן בו פרקטיקות והמדיניות הארגונית נתפסים בעיני היחידים.

פרק זה של העבודה דן בהשפעת משתנים כגון מחויבות ארגונית ושיתוף עובדים בקבלת החלטות בכוונות עזיבה של עובדים את הארגון.

ההבדל בין תרבות ארגונית לאקלים ארגוני נובע מכך, שהמונח "תרבות" מתייחס למבנה ארגוני עמוק יותר, בעוד שהמונח "אקלים" מתייחס להיבטי הסביבה הארגונית, כפי שהם נתפסים על ידי חברי הארגון.

התרבות הארגונית מכילה בתוכה מחויבות עובדים, התנהגות מנהלים כגון שיתוף עובדים בקבלת החלטות , ובעיקר מעצבת אוירה ארגונית המשפיעה על נורמות ניהוליות ותפעוליות בארגון. נטען עוד כי ארגונים פרטיים בענפים השונים זיהו תרומה רבה לאווירה הארגונית בזכות תרבות הפונה למשאב האנושי בנכס חברתי.

יש התאמה בין הערכים התרבותיים בחברה לבין שיטת ניהול חיובית או שלילית במקום העבודה.

הקשר בין שיתוף העובדים בקבלת החלטות לבין כוונות העזיבה של העובדים. נמצא כי,ככל שרמת השיתוף של העובדים בקבלת ההחלטות בארגון עלתה ,כך בקשר שלילי, ירדה רמת כוונות העזיבה של העובדים

מסקירת הספרות עולה כי לכוונת העזיבה של העובדים את החברה ישנם משתנים רבים המשפיעים עליהם. סקירת הספרות בחנה את ההשפעה שיש למחויבות הארגונית של העובד, ולשיתוף העובד בקבלת החלטות הארגון על רמת כוונת העזיבה של העובד.

כמו כן עולה מסקירת הספרות כי ישנם משתנים נוספים המשפיעים על כוונת עובד לעזוב את הארגון, משתנים כמו שביעות רצון העובדים ,קריירה אישית ,פוליטיקה בארגון.