תופעת העזיבה בארגונים הנה תופעה מוכרת המתייחסת  לעזיבה רצונית ולעזיבה בלתי רצונית. עזיבה בלתי רצונית באה לידי ביטוי בפיטורי העובד ואילו עזיבה רצונית באה  לידי ביטוי בהיעדרויות ואיחורים ולבסוף בעזיבה בפועל.

סקירת הספרות הנוכחית, דנה בבעיה עימה מתמודדים ארגונים רבים והיא עזיבת עובדים. הספרות המחקרית להלן תציג את משתני המחקר הנוכחי( שחיקה, שביעות רצון וכוונות עזיבה), תוך דיון נקודתי בכל אחד מהם וכן דיון בקשר בין המשתנים.

עזיבה בלתי רצונית נובעת משינויים ארגוניים , אילוצים ממסדיים וכדומה. עזיבה רצונית נובעת ממורת רוח מהעבודה , כוונות לחפש עבודה חדשה, התחייבות ארגונית נמוכה ועוד.

כמו כן הספרות גורסת כי קיימת מערכת יחסים שלילית בין עזיבה רצונית / בלתי רצונית לבין פריון בעבודה. כלומר עזיבה רצונית / בלתי רצונית נקשרת באופן מובהק עם ביצועים נמוכים.

השחיקה מוגדרת  על פי כסיטואציה נפשית הנובעת  כתוצאה של לחץ,ומתח מצטבר שבו נתון העובד בעבודתו, אך לעתים יש לה השלכות פיסיות כמו חולשה, עייפות אכזבה וכדומה. לעיתים השחיקה  מובילה  לאיבוד עניין ורגישות מצידו של עובד ההוראה כלפי אלה שהוא משרת אותם

המושג עייפות עבודה  או שחיקת בעבודה נבדק גם בקרב 270 פרופסיונאליים ומנהלים בתעשיות שונות בארצות הברית והעלה כי פרופסיונאליים מתנסים ברמות יותר גבוהות של עייפות וכן דיווחו כוונות יותר גבוהות לעזוב את העבודה.

על פי מחקרים, שביעות רצון מהעבודה יכולה לשמש ככלי טוב לחיזוי כוונות או החלטות של עובדים לעזוב את העבודה.