כוונות עזיבה מהוות תופעה הרסנית מן הבחינה העסקית, ולכן יש להקדיש להן תשומת לב משמעותית ולפעול לצמצום כוונות העזיבה בקרב העובדים במידת האפשר. על מנת להשיג מטרה זו, מומלץ להתרכז בשיפור שביעות הרצון של העובדים ורמת המחויבות הארגונית שלהם, ובמקביל, לצמצום בעיות של לחץ ושחיקה.

סקירת ספרות זו בוחנת הגורמים אשר נמצאו כמשפיעים על עזיבת העובדים.

שביעות רצון  מהעבודה הנה אחד המשתנים הנחקרים ביותר בארגונים. הסיבה לכך היא כי שביעות רצון מהעבודה משפיעה  על טווח רחב של התנהגויות בארגונים , תורמת לרווחת העובדים ולביצועים גבוהים. כמו כן, עובדים, שבעי רצון מהעבודה נוטים להעדר פחות לעומת עובדים  אשר אינם שבעי רצון.

מחויבות    ארגונית    מתייחסת    לקשר    הרגשי    והתפקודי    של    העובד    למקום    עבודתו, מקום בו למחויבות הארגונית יש השפעה רבה על רצונותיו, שאיפותיו ומהלכיו של העובד, כגון, עזיבת מקום העבודה, היעדרות והשפעה על יכולתו ותפוקותיו של העובד

כוונות עזיבה הנה גישה התנהגותית המובילה את העובדים  לעזוב את הארגון דרך חיפוש משרה חדשה והתפטרות מהמשרה הנוכחית. אנשים בדר"כ מחליפים עבודות בגלל שיש להם גירוי מסוים לנסות דברים חדשים או בגלל שזה אטרקטיבי לנהוג כך בעיניהם

ההתחברות של העובד  לחזון הארגוני הנה חיובית כאשר הוא מאופיין כבעל רמת מחויבות ארגונית גבוהה לארגון. תמונת מצב זו מביאה לכך שהעובד יותר מעוניין להתאקלם בארגון למשך טווח זמן ארוך מאשר לגבש גישה שלילית של נטייה לעזוב.

ניתן לקשר גם את מין העובד, והאקלים במחלקת העבודה לשביעות רצון העובד וכתוצאה מכך, לכוונות עזיבה של העובד.

ניתן לראות כי קיימת הסכמה בין החוקרים כי קיים קשר בין מידת שביעות רצונו של העובד בעבודתו למידת מחויבותו של העובד לארגון .