מצב רוח חיובי מוביל לשיעור מוקטן של היעדרויות ואילו מצב רוח שלילי מוביל לשיעור גבוה של היעדרויות ורמת תפקוד ירודה. שביעות רצון ממקום העבודה מהווה גורם ממתן בין מצב רוח חיובי לבין שיעור ההיעדרויות.

הסקירה עוסקת במשתנים ובקשר שבין מחויבות ארגונית ושביעות רצון מהעבודה לבין התנהגות נסיגתית, תוך הגדרת המושגים הרלוונטיים והצגת הגורמים המשפיעים על כל אחד מהמשתנים.

קיימים מספר גורמים המשפיעים על רמת שביעות רצון העובד, לטענתו ישנם קבוצות עיקריות של גורמים המביאים עובדים לפיתוח יחס שלילי או חיובי כלפי עיסוקיהם: סביבה מקצועית הבאה לידי ביטוי ביצירת אתגר מקצועי, תרבות ארגונית היוצרת תחושת שייכות ומשפחתיות, מנהיגות מובילה אשר דואגת למילוי צורכי העובד, הוקרה והערכה, כלומר הכרה כאנשי מקצוע שלא מתפתחים למנהלים, מסלולי בחירה והתפתחות, הוגנות בתגמולים, חוויות הצלחה, סביבת עבודה.

התחייבות ארגונית משמעותה הפעלת מאמץ למען הארגון ורצון להישאר לעבוד בו.

התחייבות העובד לארגון הנה יסוד חשוב ומשמעותי בארגון וכי התחייבות ארגונית גבוהה באה לידי ביטוי רב יותר בקרב עובדים בעלי וותק וכן בקרב נשים עובדות.

עמדות שליליות, כמו חוסר שביעות רצון מהעבודה מובילות לפעולות טרום עזיבה כגון: איחורים, היעדרויות, כוונות עזיבה וחיפוש אלטרנטיבות עבודה אחרות ובסופו של דבר לעזיבה, מכאן נודעת השפעתו של המשתנה התנהגות נסיגתית הכולל למעשה פעולות טרום עזיבה.

התנהגות נסיגתית בקרב העובדים מהווה נושא בעל חשיבות במחקרים אודות ארגונים. על פי חוקרים רבים התנהגות נסיגתית נקשרת לכוונות עזיבה, היעדרויות, ריבוי ימי מחלה, ביצועים ירודים ועוד.

מצב רוח חיובי מוביל לשיעור מוקטן של היעדרויות ואילו מצב רוח שלילי מוביל לשיעור גבוה של היעדרויות ורמת תפקוד ירודה. כמו כן, נמצא כי שביעות רצון ממקום העבודה מהווה גורם ממתן בין מצב רוח חיובי לבין שיעור ההיעדרויות.