בעבר התמקדו המתודות וקני המידה להערכת ביצועי העובדים ברשויות מקומיות בעיקר במישור הפורמאלי של מילוי אחר דרישות התפקיד (דהיינו הקפדה על קיום נהלים, עמידה בלוח זמנים ושביעות רצונו של מקבל השירות), תוך כדי התעלמות משאלת שביעות רצונו של העובד עצמו ממקום עבודתו והשפעתה החוזרת על מילוי תפקידו ועל יעילותו.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין שביעות רצון בעבודה והזדהות ארגונית לבין התנהגות אזרחית ארגונית בקרב עובדי רשות מקומית.

מחקרים בתחום ההתנהגות הארגונית עוסקים רבות בהתנהגות העובד והתנהלותו בארגון ואכן משתנים רבים משפיעים על התנהלות העובד וביצועיו בארגון כאשר על פי הספרות שביעות רצונו של העובד וכן והזדהותו הארגונית משפיעים על התנהגותו האזרחית בארגון.

כמו כן, הספרות המחקרית מלמדת כי עובדי ציבורי נבדלים ממעובדי הסקטור הפרטי בעבודה בערכים ובצריכה. ניתוח ההבדלים בקרב 210 עובדים המגזר הפרטי והציבורי, מצא כי עובדי המגזר הפרטי לעומת עובדי המגזר הפרטי נבדלים באופן משמעותי ביחס לרצון לקבל משכורת יותר גבוהה, עזרה לאחרים וסטטוס.

המסקנה הייתה כי עובדי ציבור מוסריים יותר ובעלי נטיית שירות גבוהה יותר. לפיכך גם המניעים לעבודה בשירות הציבורי שונים מהמניעים לעבוד במגזר הפרטי.

המניעים לשירות במגזר הציבורי כוללים בין השאר נטית שירות גבוהה, התחייבות ציבורית, תחושת חובה אזרחית, הקרבה עצמית וכדומה. כמו כן, עובדי ציבור בעלי מוטיבציה ייחודית לעבוד במגזר הציבורי.

שאלת המחקר:
האם קיים קשר בין שביעות רצון בעבודה והזדהות ארגונית לבין התנהגות אזרחית ארגונית?

כלי המחקר הנוכחי היה שאלון אשר נחלק ל-4 חלקים:

• חלק א – שאלון שביעות רצון – השאלון נבנה על בסיס השאלון של ורדי ונאור (1998)
• חלק ב- הזדהות ארגונית – במחקר זה יעשה שימוש בשאלון הזדהות ארגונית של Mael & Ashforth (1992).
• חלק ג – התנהגות אזרחית – ארגונית – במחקר זה יעשה שימוש בשאלון של ויגודה (1999).
• חלק ד  – פרטים אישיים

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקר:

• יימצא קשר חיובי בין שביעות רצון בעבודה לבין התנהגות אזרחית ארגונית
• יימצא קשר בין הזדהות ארגונית לבין התנהגות אזרחית-ארגונית
• יימצא קשר בין שביעות רצון העובד לבין הזדהות ארגונית