במחצית השנייה של המאה ה-20 התפשטה מערכת ההשכלה הגבוהה ושיעור הלומדים בה הלך וגדל כאשר מערכת ההשכלה הגבוהה הפכה דמוקרטית יותר והטרוגנית והרחבת מסלולי ההשכלה הגבוהה יצרה שונות המאפשרת מתן תשובות לצרכים ולציפיות של קבוצות שונות.

מחקר זה עניינו בקשר בין איכות שירות נתפסת, רמת הוראה נתפסת של המרצים, רמת תפיסת ההזדהות של העובדים עם המקום ותפיסת חוללות עצמית לבין ברות העסקה בקרב סטודנטיות

מחקר זה עניינו בקשר בין איכות שירות נתפסת, רמת הוראה נתפסת של המרצים, רמת תפיסת ההזדהות של העובדים עם המקום ותפיסת חוללות עצמית לבין ברות העסקה בקרב סטודנטיות.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 80 סטודנטיות בין הגילאים 20-29, מתוכן 47 רווקות ו-31 נשואות וכן 2 נמצאו פרודות.

במסגרת המחקר נבדקו 4 ההשערות הבאות:

• 1. קיים קשר בין תפיסת חוללות עצמית לבין ברות העסקה.
• 2. קיים קשר בין איכות השירות במכללת אמונה לבין ברות העסקה.
• 3. קיים קשר בין רמת תפיסת ההזדהות של העובדים עם המקום לבין ברות העסקה.
• 4. קיים קשר בין רמת הרמת הוראה נתפסת של המרצים במכללת אמונה לבין ברות העסקה.

אישוש ההשערות הוביל מספר מסקנות עיקריות:

1. קיים קשר בין רמת תפיסת ההזדהות של העובדים עם המקום לבין ברות העסקה. כלומר, סטודנט המזדהה עם המוסד בו הוא לומד, הופך לבר תעסוקה;
2. קיים קשר בין רמת הרמת הוראה נתפסת של המרצים במכללת אמונה לבין ברות העסקה. כלומר סטודנט התופס את המרצים כמקצועיים הופך לבר תעסוקה;
3. קיים קשר בין תפיסת חוללות עצמית לבין ברות העסקה. כלומר סטודנט בעל תפיסת חוללות עצמית גבוהה, סביר כי יהיה גם בר תעסוקה;
4. קיים קשר בין איכות השירות במכללת אמונה לבין ברות העסקה. כלומר סטודנט התופס את ממד השירות במוסד האקדמי כאיכותי הופך לבר תעסוקה

בנוסף-הזדהות עם המוסד המלמד, מקצועיות המנחים במוסד על פי תפיסת הסטודנט, מידת החוללות העצמית של הסטודנט ותפיסת איכות השירות הניתנת במוסד האקדמי מובילה לברות תעסוקתית, כלומר מובילה את הסטודנט לידי יכולת להשיג עבודה תחילית, היכולת והנכונות להיות אטרקטיבי בשוק העבודה, לצפות לשינויים במשימות וסביבת עבודה ולהגיב לשינויים האלה בדרך פרואקטיבית, לשרוד ולהצליח במסגרת הקריירה החדשה.