קונפליקט נובע מהתנגשות בין שתי מערכות ציפיות תפקידים – בבית ובעבודה. ציפיות אלו משודרות בו זמנית, מתנגשות ומתחרות זו עם זו על משאביה של האישה – זמן, מחשבה, אנרגיה פיזית ונפשית. האישה עומדת בפני דילמות רבות לגבי סדר העדיפויות שלה בחלוקת המשאבים העומדים לראשותה.

סקירת ספרות זו דנה בשאלה האם קיים קשר בין קונפליקט בית עבודה לבין שאיפות תעסוקתיות ושביעות רצון מהקריירה בקרב הורים עובדים ?

שביעות רצון מהקריירה הנה  גישה כללית או תפיסות ביחס למקום העבודה. שביעות רצון מוגדרת כגישה של עובד שלילית או חיובית  ביחס למקום עבודתם. כמו כן,  שביעות רצון מהקריירה נקשרת לכמה תוצאות ארגוניות חשובות, כגון מחויבות ארגוניות כוונות עזיבה ותמיכה בשינוי ארגוני.

השאיפות  של פרטים שונים מתמקדות בהגדלת ההשתתפות בהשכלה הגבוהה, אם כי השאיפות תלויות במידה רבה בתפיסת העצמי  המניעה את הפרט לפעול  משפיעה על סדרי עדיפויות ועל התקדמות הפרט בבחינת השכלה גבוהה , קריירה, ביטחון ואושר.

בדיקת שאיפות תעסוקתיות בקרב נשים מעלה כי  על אף השיפור במצבן של נשים בעולם העבודה, מחקרים ממשיכים להראות אי-שוויון מגדרי בדפוסי השתלבות תעסוקתית ובמעמד מקצועי. כמו כן, הבדלי מגדר בשאיפות תעסוקתיות תורמים לאי-שוויון זה.

משנות המאה ה-20 עולה בהתמדה מספרן של נשים המשתתפות בשוק העבודה, כיום האימהות והנשים הנשואות מהוות את מרבית כוח העבודה הנשי. שינויים בפעילותן הכלכלית של נשים לוו בשינויים נוספים: עליה דרמטית בהשכלת הנשים, דחיית גיל הנישואים והלידות, מגמה שוויונית רבה יותר בתפיסת המינים, כיום רווחת התפיסה של שני מפרנסים ואילו המפרנס היחיד הולך ונעלם.

הספרות מלמדת על קשר בין לשביעות רצון מהקריירה לבין קונפליקט בית- עבודה, כאשר בעבר גברים השקיעו את כל מרצם בקריירה שלהם, בעוד נשותיהן החזיקו את משק הבית, כיום כאשר שני בני הזוג מצויים במעגל העבודה , נוצר קונפליקט אשר משפיע באופן משמעותי על  הקריירה ועל שביעות הרצון ממנה.