לאורך השנים נעשו הרבה מחקרים, אשר בדקו האם קיימים פערי שכר בין גברים לנשים, רוב המחקרים בארץ ובחו"ל הגיעו לאותה מסקנה, שנשים משתכרות פחות מגברים. אף על פי שהנשים כבר מהוות כמעט מחצית מכוח העבודה, הן ממעטות להופיע ברשימות מקבלי השכר הגבוה והמנהלים הבכירים, ועדיין סובלות מהפלייה בשכר, מהטרדות מיניות ומהפלייה הנובעת מהורות ומהריון.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין קונפליקט בית-עבודה ותפקיד לבין תפיסת פערי שכר בקרב נשים.

קיים אי שוויון בטיפול ילדים בקרב נשים לעומת גברים .וכי 77.7 אחוז הנשים נעדרות מהעבודה כאשר ילדיהם זקוקים לכך, לעומתן רק 26.5 אחוז מגברים לוקחים את האחריות הזאת. כמו כן, נשים "מתאימות" את לוחות הזמנים בעבודה ללוח הזמנים המשפחתי ונשים יותר צפויות מגברים לבחור בעבודה במשרה לא מלאה כי הן מעוניינות בזמן נוסף עם ילדיהם.

ובכן, למרות שינויים משמעותיים בתפקידי מין במשך שני הדורות האחרונים, הממצאים של המחקר מלמדים כי הורים מודרניים מציגים התנהלות מסורתיים בפיתרון הקונפליקט עבודה-משפחה, שכן על אף שהאידיאולוגיה השוויונית גורסת כי הגברים שותפים לגידול הילדים, בפועל נשים נדרשות להתאים את דרישות העבודה שלהן לדרישות המשפחתיות. ממצאים אלו מלמדים על קשר בין הקונפליקט בו מצויים הנשים העובדות לבין בחירתם מקום עבודה ושכר.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין קונפליקט בית-עבודה ותפקיד לבין תפיסת פערי שכר בקרב נשים.

במסגרת המחקר הופץ שאלון בקרב מדגם של נשים העובדות בארגונים שונים. המחקר כלל בדיקה של שתי השערות מחקריות:
1. קיים קשר שלילי בין קונפליקט בית עבודה לבין תפיסת הנכונות לצמצום פערי השכר, קרי ככל שרמת הקונפליקט נתפסת כגבוהה בעיני העובדת כך מידת תפיסת הנכונות לצמצום פערי השכר יורדת בהתאם.
2. יימצא הבדל בתפיסת הנכונות לצמצום פערי השכר בין עובדות בדרג ניהולי לעובדות בדרג זוטר.

ממצאי העבודה העלו כי ככל שהקונפליקט בית עבודה גבוה יותר בקרב נשים , כך תפיסת הנכונות לצמצום פערי השכר יורדת. כלומר נשים החוות קונפליקט בית עבודה במידה רבה, גם סבורות כי לא ניתן למצמצם פערי שכר בין גברים לנשים.