הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) הינה הפרעה נוירו פסיכיאטרית שכיחה של הילדות, המאופיינת ברמות התפתחותיות לא תקינות של קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.

עבודת המחקר הנוכחית עסקה בקשר בין פעילות ספורטיבית לבין הערכה עצמית בקרב ילדים עם ADHD לעומת ילדים ללא ADHD.

הגדרת ADHD  לפי 4-DSM כוללת חמישה תנאים: חוסר קשב, היפראקטיביות-אימפולסיביות והיפראקטיביות, אימפולסיביות.

על פי DSM 5   הפרעת קשב וריכוז הנה הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני מתאפיינת ברגזנות קיצונית ובחוסר סובלנות כלפי התנסות בתסכול. ההפרעה נפוצה באוכלוסייה בשכיחות גבוהה למדיי, הערכת הארגון העולמי להפרעות נפש  היא שההפרעה מקיפה 3%-18% מכלל האוכלוסייה  ו -2%-8% מהילדים בגיל בית הספר.

אצל חלק ניכר מהילדים שאובחנו עם ADHD הלקות אינה חולפת עם הגיל.

בכדי לענות על מטרת העבודה קיים מיקוד באוכלוסייה הספציפית של ילדים עם ADHD ומוצגים מאפייני הלקות והשלכותיה מבחינה חברתית ולימודית. כמו כן, מוצגת הגדרה להערכה עצמית ופעילות ספורטיבית. בהמשך נידון הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין הערכה עצמית בקרב ילדים עם ADHD לעומת ילדים ללא ADHD. בהמשך הוצגו טכניקות מעשיות לשיפור קשב וריכוז באמצעות פעילות גופנית לסוגיה.

החלק האמפירי כלל הפצת שאלונים בקרב הורים לילדים עם ADHD ו- ילדים ללא ADHD ו-ראיונות בקרב הורים לילדים עם ADHD.
חשיבותה של העבודה הנוכחית הנה בהתמקדותה בהיבט הרגשי של בעלי ADHD וכן בבחינת דרכי טיפול אלטרנטיביות (פעילות ספורטיבית).

עבודת המחקר הנוכחית עסקה בקשר בין פעילות ספורטיבית לבין הערכה עצמית בקרב ילדים עם ADHD לעומת ילדים ללא ADHD.

הבדיקה נערכה בקרב מדגם של 60 נחקרים הורים לבנים ובנות, בני 14 בממוצע. כמו כן המדגם הנוכחי התחלק לשתי קבוצות הורים לילדים בעלי ADHD והורים לילדים ללא ADHD בנוסף, רואיינו שתי אימהות, לבנים בעלי ADHD.

כלי המחקר כלל שאלון בעל שלושה חלקים : פרטים דמוגרפיים אודות הילדים של המשתתפים, שאלון מידת הספורטיביות ושאלון הבוחן הערכה עצמית וריאיון אשר כלל 4 שאלות העוסקות בשאלת המחקר הנדונה.