הפחד מטרור התעורר לאחר אירועי ה -11 בספטמבר 2001, כאשר רבים ברחבי ארצות הברית דווחו כי הם חיים תחת סיכון הטרור. תפיסות סיכון, יחד עם תוכניות למלחמה בטרור, חוקים ומדיניות (למשל, תקנות אבטחת שדות תעופה, מגבלות ויזה, ומעקב) השפיעו על חיי האמריקנים.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין פחד מטרור לבין רווחה נפשית.
הטרור הפך לתופעה גלובלית, ולמרות זאת כיום אין הגדרה אובייקטיבית מוסכמת למושג טרור ברמה הבינלאומית.
ארגונים וגופים ממשלתיים מגדירים את הטרור בהתאם לתפקיד שהם ממלאים או בהתאם למטרה שהם רוצים להשיג. הטרור הוא לוחמה פסיכולוגית, מטרתו לגרום לתחושות של פחד וחרדה בקרב האוכלוסייה. הטרוריסטים נוקטים בפעולות פיזיות כדי לפצוע ולהרוג אנשים חפים מפשע.
דיון אקדמי אשר עסק בהגדרה כוללת לטרור העלה כי טרור, הנה מעשה אלימות המבוצע כולו או חלקו למטרה מדינית, דתית או אידאולוגית, מתוך הכוונה להפחיד את הציבור, בכל הנוגע לביטחון הכלכלי, קיומי. הטרור מבוצע מתוך כוונה תחילה, גורם למוות או לפגיעה גופנית חמורה לבני אדם על ידי שימוש באלימות, מסכן את חייו של אדם, גורם סיכון חמור לבריאותו או ביטחון הציבור, גורם נזק לרכוש, אם רכוש ציבורי או פרטי. טרור גם גורם להפרעות רציניות עם או שיבוש חמור של שירותים חיוניים.
רווחה נפשית מייצגת סטאטוס בריאותי וביטוי של נכות תפקודית או כאינדיקציה למצב חברתי, תנאים חיצוניים וכיוצא בזה. מכאן עולות שתי גישות להערכת רווחה נפשית. גישה אחת מתמקדת בבריאות כגון תוחלת חיים, יכולות תפקודיות וקוגניטיביות וכלכלית והגישה השנייה מתמקדת בתפיסת הפרט את עצמו כבן אדם, אופן ההתמודדות שלו, הערכתו העצמית, רווחתו הרגשית וקשריו החברתיים.
2.1 טרור ופחד מטרור
2.2 רווחה נפשית והקשרה לפחד מטרור
ביבליוגרפיה