העבודה הנוכחית מציגה סקירה תיאורטית ומחקרית הדנה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער, דיון וסקירת הקהילה האתיופית בישראל, דיון בקשר בין בני נוער אתיופים ושימוש בסמים ובחינת הקשר בין שימוש בסמים לבין אושר.

שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול מייצגים את אחת הבעיות הרלוונטיות ביותר לבריאות הציבור במדינות רבות. חומרת הבעיה מתבטאת בבריאות הפרט, כמו ירידה במשקל, נזקים קבועים שונים לגוף, הפרעות שינה, הרגשת עייפות ממושכת ומגוון רחב של מחלות הקשורות בהתמכרות. בנוסף שימוש בחומרים ממכרים בדרך כלל מוביל לירידה באיכות החיים, תאונות, התדרדרות לפלילים ועוד. אחד הגורמים לשימוש בחומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול, הוא הסביבה המשפחתית, כאשר תחילת השימוש בטבק, אלכוהול וסמים מתרחשת בדרך כלל במהלך גיל ההתבגרות. חוסר הניסיון והנכונות ליטול סיכונים הופכת את בני הנוער לקבוצה הסובלת מהסיכון הגבוה ביותר לשימוש בסמים. סביבת המשפחה יכולה להשפיע בדרכים רבות על שכיחות השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני הנוער, בכך שהיא משפיעה גם  עמדות והתנהגויות הקשורות לשימוש בחומר ממכר (Mihic, Music, Basic, 2013).

העבודה מעניקה את אפשרות להציץ בעולמם של בני הקהילה האתיופית, לחוש את כאבם ואת יחס החברה כלפיהם.  מחקר זה למעשה מהווה תרומה תיאורטית ויישומית למצב הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, מעלה בעיות, תובנות וכן פתרונות עבור נוער אתיופי וכן נוער צברי. בנוסף בעיית השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים רווחת בקרב בני נוער וחשוב לבחון את הסוגיה שוב ושוב, לבחון את הגורמים ומכאן גם להציג תכניות ופתרונות למיגור התופעה.