התייחסות לתיאוריות מתחום מדעי ההתנהגות וההתנהגות הארגונית צריכה לבוא לידי ביטוי מעשי כאשר יש צורך בידע מתאים בספרות האקדמית  לגבי  היחסים הקיימים בין עובדיי חברה לבין ההנהלה, וזאת כאשר הדגש הנו על תיאוריות העוסקות ביחסים שבין עובדים לארגון המעסיק אותם. עבודה זו משתמשת במושגים הקשורים  לדפוסי התנהגות של עובדים מול הארגון בו הם מועסקים ודפוסי ההתנהגות של ההנהלה מול העובדים עצמם.

הסקירה הנוכחית  מוצגת בצורה מעמיקה  מידע מקצועי על סגנון ניהול, תגמול, כוונות עזיבה והקשר שביניהם.

כוונות עזיבה הנה גישה התנהגותית המובילה את העובדים  לעזוב את הארגון דרך חיפוש משרה חדשה והתפטרות מהמשרה הנוכחית. אנשים בדר"כ מחליפים עבודות בגלל שיש להם גירוי מסוים לנסות דברים חדשים או בגלל שזה אטרקטיבי לנהוג כך בעיניהם.

כוונות עזיבה מוכרות כשלב הראשון בתחלופה רצונית של עובדים, שהיא בעלת השלכות שליליות חמורות לארגון. זאת משום שעזיבה רצונית של עובדים כרוכה לא רק באובדן הון אנושי של החברה, בהטלת עומס נוסף על צוות העובדים וכתוצאה מכך, בפגיעה בתפקוד החברה, איכות השירות וכיוב', אלא גם בעלויות ישירות ועקיפות כבדות.

תגמול העובד, מהווה תמריץ בצורת בונוס או אופציה המוענקת לעובד על בסיס הישגי העובד בעבר,ותכליתם לדרבן את העובד להישגים טובים יותר. תגמול טוב הוא זה המכיל מרכיבים של תשלומים המשתנים לפי הישגי העובד

סגנון הניהול הנו מערך של מאפיינים הקשורים לתהליך קבלת החלטות של החברה או המנהלים  האינדיבידואלים.

על סמך ההגדרות הנ"ל ניתן להבין כי סגנון הניהול בא לידי ביטוי הן ברמת המילה דרך קבלת החלטות והן ברמת המעשה דרך התנהגות מסוימת של המנהל.

ניתן להבין כי המנהלים בחברות בעלות שינויים מועטים מאופיינים כמנהלים בעלי סגנון ניהול משלב  ( דאגה רבה לעצמי ולאחרים) ואילו המנהלים בחברות בעלות שינויים רבים מאופיינים כמנהלים בעלי סגנון ניהול  בעל שליטה (  דאגה רבה לעצמי ודאגה מועטה לאחרים).