ישנן מספר סיבות לכך שארגונים נדרשים לדאוג לשביעות רצון בעבודה. ראשית, שביעות רצון מהעבודה נמצאה כמנבא חזק להתנהגותו של העובד ולביצועיו. לדוגמא, שביעות רצון מהעבודה נקשרת לפריון בעבודה, שביעות רצון מהעבודה היא מנבא חשוב לרווחה הכללית. קביעת שביעות הרצון מהעבודה הפכה אפוא למוקד של מחקרים רבים אחרונים.
במחקר הנוכחי נדון במערכת הקשרים בין שביעות רצון, אוטונומיה וסגנונות מנהיגות.
שביעות הרצון מהעבודה מוגדרת כאוסף של רגשות ואמונות שיש לאנשים לגבי עבודתם הנוכחית. ניתן להסביר שביעות רצון מעבודה באוטונומיה בעבודה במידה רבה. עובדים עם כמות גבוהה של אוטונומיה יכולים לקבל את החלטותיהם ולקבל שליטה רבה יותר על עבודתם. כמו כן, קיים קשר בין מנהיגות מעצבת לבין שביעות רצון העובד.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שביעות רצון, אוטונומיה וסגנונות מנהיגות בקרב עובדים.
במחקר הנוכחי השתתפו 40 עובדים, גברים ונשים, נשואים לרוב ובעלי השכלה אקדמאית, עובדים זמניים וקבועים.
כלי המחקר כלל שאלון בנושא סגנון מנהיגות (MLQ) , שאלון שביעות רצון של Porter & Lawer (1968) ושאלון אוטונומיה בתפקיד.
במחקר הנוכחי נבדקו ההשערות הבאות:
- קיים קשר שלילי בין מנהיגות מתגמלת לשביעות רצון
- קיים קשר חיובי בין מנהיגות מעצבת לשביעות רצון
- קיים קשר חיובי בין אוטונומיה לשביעות רצון בעבודה
מסקנות המחקר הן כי מנהיגות מעצבת נקשרת לשביעות רצון העובד וכי מתן אוטונומיה לעובד נקשרת גם לשביעות רצון העובד.
• מבוא
• סקירת ספרות
• מנהיגות וסגנונות מנהיגות
• אוטונומיה
• שביעות רצון
• הקשר בין סגנון מנהיגות לבין שביעות רצון העובד
• הקשר בין אוטונומיה לבין שביעות רצון העובד
• השערות המחקר
• שיטת המחקר
• מערך המחקר
• המדגם
• כלי המחקר
• ההליך
• שיטת הניתוח
• תוצאות
• דיון וסיכום
• רשימת מקורות
• נספחים