המורים הם גורם טבעי בחיי הילדים, ולכן יכולים לשמש בעבורם דמויות משמעותיות ולהבטיח כי יצוידו במטען הרגשי והקוגניטיבי הבסיסי הנחוץ להתפתחותם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין סגנון ההורות של מחנך לבין סגנון ניהול כיתתו והאקלים בה.

דמות המורה עבור התלמיד זו הזדמנות למפגש מחודש עם המסגרת באופן חיובי. היכולת להבין את התלמיד, להאמין בו, לתת לו תחושה שהוא חשוב יוצרת את הזיקה כלפי המערכת הבית ספרית. כלומר, עומק ועוצמת ההשפעה של המורים על התפתחותם האישיותית הכוללת של תלמידים הנה מרובה, כאשר התלמיד נתקל באופן שיטתי ומתסכל בכישלונות ובטענות עליהם, כמעט מתחילת שנות לימודיו. על פי מחקר שבוצע בקרב עשרות סטודנטים נמצא כי המורים בבית הספר הם הקובעים באופן דומיננטי את יכולתם להתמודד מבחינה לימודית. מורה חסר הבנה וסבלנות עשוי אם כן, לחסום את דרכו של התלמיד. מנקודה זו ניתן להבין את חשיבותו של המורה והמחנך ובכלל זה אישיותו ותכונותיו.

העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין סגנון ההורות של מחנך לבין סגנון ניהול כיתתו והאקלים בה. הבדיקה תיערך באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:סקירה ספרותית אשר תדון בסגנונות הורות והוראה, אקלים כיתה ובחינת הקשר בין סגנון ההורות של מחנך לבין סגנון ניהול כיתתו והאקלים בה.& מתודולוגיה, ממצאים ודיון: פירוט ביחס לכלי המחקר, המשתתפים, תוצאות הראיונות ודיון.

כלי המחקר כלל שאלון בעל החלקים הבאים: חלק א: שאלון סוציו-דמוגראפי , שאלון מודל חמשת הגורמים ,שאלון יחסים קרובים ושאלון יחסי מורה תלמיד.

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי קיים קשר חיובי בין מידת סגנון ההתקשרות נמנע לבין מידת הקונפליקט ביחסיו של המורה עם תלמידיו; כמו כן קיים קשר שלילי בין סגנון ההתקשרות הנמנע לבין מידת שביעות הרצון מאיכות היחסים ובין מידת היחסים האינסטרומנטליים; קיים קשר חיובי בין מידת המוחצנות של המורה עם שביעות הרצון והיחסים האינסטרומנטליים בין המורה לתלמידים;