בשנים האחרונות עוסקים מחקרים רבים בחיפוש מעמיק אחר הרציונאליות של האדם בקבלת החלטות בחיי היומיום וקבלת החלטות פנסיוניות בפרט.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין משתנים קוגניטיביים של החוסך (להלן הנסקר), גיל הנסקר וההסברים כמשתני קלט להחלטה שקיבל לבין החלטת ההשקעה. הבדיקה נערכה בקרב 399 משתתפים-סטודנטים

ה"אדם" כפי שהוא מצטייר בתיאוריות הכלכליות הוא יצור רציונאלי, בעל העדפות עקביות ומלאות ויש לו משאבים המאפשרים לו לאתר ולבחור את האלטרנטיבה שמשרתת את העדפותיו, בהתייחס לרמת הסיכון אותה הוא מוכן לקחת.

התנהלות בשוק ההון טומנת בחובה חשיבה וקבלת החלטות רציונאליות של משקיעים , כאשר מקבלי ההחלטות מנסים לעשות החלטה אופטימאלית, החלטה שתאפשר להם להשיג את מטרתם, הם יבחרו בחלופה בעלת תוחלת התועלת הגבוהה ביותר וינסו להימנע מנטילת סיכונים במצבי החלטה שונים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין משתנים קוגניטיביים של החוסך (להלן הנסקר), גיל הנסקר וההסברים כמשתני קלט להחלטה שקיבל לבין החלטת ההשקעה.

השערות המחקר

• אנשים שצופים לחיות יותר שנים מהממוצע יעדיפו תוכנית פנסיה (קצבה). זאת לעומת אנשים שצופים לחיות פחות שנים אשר יעדיפו קופת גמל (סכום חד פעמי).
• ככול שאנשים מבוגרים יותר הם יעדיפו יותר את מרכיב הביטוח שבקצבה (להלן הביטוח).
• ככול שאנשים מקבלים הסבר על השפעתו החיובית של הביטוח הם יעדיפו ביטוח.
• ככול שאנשים מקבלים הסבר מאוזן על השפעתו החיובית של הביטוח ועל השפעתו השלילית (למי שחי מעט שנים) – עדיין יעדיפו ביטוח אבל פחות.

המחקר הנוכחי סיפק מידע רב אודות קבלת החלטות בבחירת תכנית פנסיונית ויכולת נטילת סיכונים. נמצא כי למשתתפים להם הוצגו באופן מאוזן ההשפעות החיוביות של הביטוח נטו להעדיף פנסיה תקציבית לכלל הציבור ומשתתפים אשר להם הודגשה נקודת המבט של החוסך בעל חיים קצרים (חוסך עבור אחרים שימותו אחריו.) נטו להעדיף פנסיה תקציבית במידה רבה יותר ממשתתפים להם הודגשה נקודת המבט של חוסך שיאריך ימים