השפעת הגלובליזציה על הרחבת הפערים המרחביים, החברתיים והכלכליים ועל אי השוויון נחקרה רבות והיו אף שתיארו את הגלובליזציה כהפרדה גזעית וטכנולוגית של העולם: עולם שבו 90% מהאכלוסייה חיים בעוני ובדחק, והשאר חיים חיי עושר.

המחקר הנוכחי עניינו בשיעור העוני בישראל ביחס למשתנים דמוגראפיים.

ה"אנטי-גלובליזציה" היא ביטוי של כעס ותסכול מהמערכת הקפיטליסטית העולמית ששולטת כיום בתהליכי הגלובליזציה. הגלובליזציה אומנם פותחת עולמות חדשים בפני אזרחי העולם, אך למעשה אלה הנהנים מיתרונותיה מהווים רק 20% מאזרחי העולם. נתונים מחקריים של ארגון הסחר העולמי מראים כי 80% מאזרחי העולם חיים במדינות המתפתחות, שמרביתן אינן שותפות לתהליכים הטכנולוגיים והכלכליים המשנים את העולם ואינן זוכות להשפיע עליהם.

מבחינה כלכלית, אם כן, ישנם פערים משמעותיים בצמיחה הכלכלית בין אזורים שונים בעולם. התפלגות ההכנסות בין המדינות הפכה במהלך המאה ה- 20 לפחות שוויונית מבעבר. כתוצאה מתהליכים גלובליים – התגברות הסחר החופשי ושינויים טכנולוגיים מהירים – הלכו והתרחבו פערי השכר וגדל חלקם של בעלי שכר נמוך גם במשק הישראלי.

הקיטוב בשוק העבודה הישראלי הואץ על ידי תהליכים בעלי אופי מקומי – היחלשות כוחם הארגוני של עובדים בלתי מיומנים וכניסה, כמעט בלתי מוגבלת של עובדים זרים, תופעה שרק לאחרונה הוחלט להילחם בה בתקיפות. העלייה בחלקם של בעלי שכר נמוך מתבטאת בשינוי פני העוני, המורכב יותר ויותר ממשפחות בהן המפרנס בעל שכר נמוך, ובתלות הגוברת שלהן במערכת הרווחה

המחקר הנוכחי עניינו בשיעור העוני בישראל ביחס למשתנים דמוגרפיים. לצורך ליבון הסוגיה נערכה סקירה מקיפה אודות הפערים בישראל והאוכלוסיות העניות בישראל. החלק המחקרי בחן את השפעת המשתנים הדמוגרפיים על שיעור העוני בישראל ולצורך העניין נערכו מספר מבחני רגרסיה.

מסקנות המחקר הוצגו בפרק הדיון למחקר הנוכחי.