מרבית החברות שהונפקו בבורסה נמצאות בשליטתה של משפחה זו או אחרת. למרות ה"ציבוריות" הבורסאית, עדיין מדובר בעסק משפחתי ובמקרים רבים חברות אלה אף מנוהלות כמו עסק פרטי.

הסקירה הנוכחית עוסקת בקשר שבין מבנה הבעלות (משפחתית, ממשלתית וכו') לבין הביצועים הכלכליים, תוך התמקדות במאפיינים, ביתרונות ובמגבלות של העסק בבעלות המשפחתית.

חברות בבעלות משפחתית מציגות רווחים גבוהים, לעומת חברות אשר אינן בבעלות משפחתית. השאלה הנשאלת מדוע חברות בבעלות משפחתית רווחיות יותר ומהם הסיכונים הפוטנציאליים לחברות בבעלות משפחתית?

יש הטוענים כי חברות בבעלות משפחתית קרוב לוודאי יותר מצליחות בהעסקת מנהלים שאפתנים תחת שליטה. בני המשפחה בודקים את המנהלים מקרוב, שכן האינטרס כי העסק יצליח בא לידי ביטוי בהכנסה גבוהה לבני המשפחה. כמו כן, בני משפחה צפויים להיות בעל מידע טוב יותר על העסק וביצועיו. כאשר בני משפחה משתתפים באופן פעיל בניהול, הם עשויים להוביל לנאמנות גבוהה יותר לארגון וליציבות מרבית עם לקוחות וספקים. יחד עם זאת, בני משפחה עלולים לתגמל עצמם מעבר למגיע להם.

חברות בבעלות משפחתית מציגות רווחים גבוהים יותר מחברות שאינן בבעלות משפחתית. אחת הסיבות לרווחיות הינה בשל הסיבה כי חברות משפחתיות אינן עומדות בפני "בעיית הסוכן", כלומר הן מנוהלות בידי המשפחה ואין גורם אחר/מנהל שיצעיד את החברה וייקח סיכונים שהמשפחה לא הייתה לוקחת על עצמה.