בריינות נוער היא סטייה חברתית והיא גוררת אחריה סנקציות חוקיות כלפי המבצע. הגישה המקובלת בספרות המקצועית לעבריינות נוער מדגישה את העיקרון, שעל החברה לחנך להקניית ערכים ולהשתתת נורמות התנהגות במסגרות ממוסדות, בקרב בני נוער שלא הפנימו ערכים ונורמות מקובלות.

סקירת ספרות זו דנה בבחינת הקשר בין המבנה המשפחתי של הנער לבין נטייתו לעבריינות .

התופעה של עבריינות בני נוער היא הגבוהה ביותר בקרב נוער יוצא אתיופיה ביחס לחלקם באוכלוסייה, הן בהשוואה לנוער יליד הארץ והן נוער מהגר ממדינות חבר העמים. אחת הסיבות לכך לטענתו היא השוטטות ברחובות בשכונות מגוריהם המביאה להתחברותם עם בני נוער וותיקים ואתיופים אחרים הנמצאים במצב דומה. התחברות זו מביאה ללמידה של התנהגות סוטה ועבריינית בהתאם לגישת הלמידה החברתית.

הקרימינולוגיה חוקרת מעצם טיבה התנהגות של עבריינים, המניעים המובילים אותם לפשע , השפעת הסביבה על הפושע ועוד. המחקר הנוכחי מנסה לבחון את הקשר בין סוג מבנה משפחתי זה או אחר לבין הנטייה לעבריינות נוער.

קיימות מספר גישות נוספות אשר סוברות כי עבריינות הינה תוצר סביבתי וכי ההורים המהווים את הסביבה הקרובה  של בני הנוער משפיעים על הנטייה העבריינית. גישת התקשרות והחסכים גורסת למשל כי התקשרות בין הורים בעיקר בין האם לבין ילדיה בעלת חשיבות מרובה על התנהגות הילד.

מערכת משפחתית היא כמו תיבה סינית, הפרטים הם חלק ממשפחה, שהיא חלק ממערכת מורחבת, שהיא חלק מחברה. מאחר ותקופת  ההתבגרות לא מתקיימת בנפרד מההקשר החברתי-תרבותי, הרי שגם הטיפול בבעיות הקשורות בהתבגרות צריך להיעשות בתוך ההקשר החברתי שיצר ומשמר אותן.

הילד המתבגר הינו חלק ממערכת משפחתית, הוא משפיע עליה ומושפע על ידה , משפחתו של המתבגר הנה הנקודה המכריעה המשפיע העל חייו . המשפחה היא הסביבה החברתית ממנה יוצא המתבגר, היא המקור לכוח, ליחסים הראשוניים ולתמיכה כלכלית עבורו. המתבגר פגיע באופן קיצוני לכל שינוי זמני במבנה המשפחה כגון גירושין, פרידה, מוות וכדומה וקיומו של מתבגר הסובל מבעיה הינו רמז לבעיות במערכת המשפחתית, כאשר שהמתבגר מושפע במידה רבה מהמבנה המשפחתי.

שיטות הפיקוח של ההורים בגילאים המוקדמים ניבאו את התנהגותם של הילדים בתקופת ההתבגרות. רמות גבוהות יותר של פיקוח נקשרו באופן שלילי עם עבריינות, בעוד ששליטה פסיכולוגית נקשרה לרמות גבוהות יותר גם של חרדה /דיכאון וגם לעבריינות.