ניתן להגדיר את השימוש בסמים ואלכוהול כהתנהגות מסוכנת "שלילית" בה מושא הפעילות הוא האדם עצמו,דבר ההופך את המשתמשים בסמים ואלכוהול לקורבנות של עצמם,לכן קיימת נטייה להגדיר התנהגות זו כאובדנית

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין לחץ חברתי וסביבתי לבין שימוש בסמים בקרב בני נוער.

שימוש בסמים נקשר קשר הדוק לעבריינות והוא נובע לעיתים קרובות מטיב היחסים בתוך המשפחה, דפוסי אישיות , בעיות אישיות, שאיפות אקדמיות נמוכות, ערכים, עוני ועוד

כמו כן, בגיל ההתבגרות מתהדקים קשריו של המתבגר עם מערכות חברתיות חוץ-משפחתיות, כגון קבוצת השווים, קבוצות התייחסות שונות וכן עם מבוגרים אחרים (מלבד ההורים). בהתאם לכך, גיל ההתבגרות מחייב את המשפחה להגמיש את הגבולות הפנים-משפחתיים שמובילים לשינוי בדפוסי האינטראקציה בין חברי המשפחה, וכן להגמיש את הגבולות בין המשפחה למערכות החברתיות החוץ-משפחתיות.

תופעת השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים הפכה במחצית השנייה של המאה ה-20 לאחד מסימני ההיכר של תרבות הנוער בעולם המערבי שכתוצאה מהדיס-פונקציה האישית והחברתית המתלווה לשימוש לרעה בסמים ואלכוהול ברמת הפרט והחברה,הופכים אותה לאחת ההתנהגויות בעלות הסיכון הגבוה ביותר שצעירים נוטלים על עצמם כיום

מחקרים בישראל מעריכים כי היקף השימוש בסמים בקרב המתבגרים עלה באופן ביחס לכל החומרים הפסיכו אקטיביים, ובעיקר אלכוהול בקרב מתבגרים.

בארה"ב  28% מהמתבגרים בארה"ב משתמשים בסמים ואילו ביון ובשבדיה שיעור שימוש בסמים בקרב מתבגרים עומד על 5%  בלבד.

הגורם המוביל לשימוש בסמים בקרב המתבגרים נסמך על הסביבה החברתית של הפרט, כגון לחץ קבוצת השווים, הורים, מסגרת בית ספרית  ועוד.

הספרות המחקרית מעלה כי המשפחה, בית הספר וקבוצת השווים, מוביל לשימוש בסמים גם סטאטוס סוציו כלכלי משפיע על התמכרות לעישון ולאלכוהוליזם  בקרב מתבגרים.

, אמריקאים נוטים להתמכר במידה רבה יותר לעומת בריטים ואירופאים, סגנון חיים רוחני דתי משפיע על שימוש בחומרים ממכרים שונים כגון טבק, שתייה ועוד, כלומר קיים קשר שלילי בין דתיות לבין שימוש בסמים, נשירה ממסגרות, שוטטות וחשיפה לדמויות פחות קרבה להורים מובילה לשימוש בסמים.