במהלך העשורים האחרונים התרחשו בשוק העבודה שינויים משמעותיים אשר השפיעו על מעמדם ועל אורח חייהם של העובדים בכל התחומים ובכל הרמות. הגלובליזציה, העמקת התחרות והדרישות ל"הגמשה", הביאו לשינויים בדרישות המעסיקים מן העובדים, באופן מעקב אחר ביצועיהם, בתחושת היציבות התעסוקתית שלהם ולמחלת מקצוע חדשה – "לחץ הקשור בעבודה" (Work-Related Stress).

המחקר הנוכחי בחן את מערך הקשרים בין הקשר בין לחץ ושביעות רצון בעבודה למחויבות ארגונית  בחברת "איסתא ליינס".

ממחקרים מן העבר נאמר כי שביעות רצון העובד מושפעת מלחץ בעבודה. מחסור בעובדים, לחץ מהנהלה לבצע מטלות בזמן קצוב בעוד שיש מחסור בכוח אדם, גורם לעובד לחץ שבעקבותיו העובד יחוש שאינו שבע רצון ממקום העבודה.  ככל שרמת הלחץ בה נמצא העובד הינה נמוכה, כך תגדל שביעות רצון העובד דבר אשר יביא לעמיד ביעדים אותם מציב הארגון

בספרות ישנה התייחסו לגורמים שונים המשפיעים הן על מחויבות ארגונית והן על לחץ. השפעה זו הפוכה, בכך שהגורמים המפחיתים לחץ מעלים מחויבות.

היעדר שביעות רצון בעבודה פוגעת ברמת המחויבות הארגונית בעבודה, בחוסר רצון לבצע מטלות ובתפקוד לקוי. לדעתן  שביעות רצון הינה גורם מרכזי ומשפיע אל איכות חיי העבודה של העובד. הן מבחינת יחסו של העובד  לעיסוקו  הספציפי והן ליחסו של העובד כלפי מקום העבודה מבחינת נאמנות, רצון להשקיע ולתרום לארגון.

הסיבה לקיומו של מחקר זה  הנה עזיבת עובדים, לקוחות וירידה ברווחיות הארגון. לצורך העניין  הוחלט לבחון את הקשר בין שביעות רצון, לחץ ומחויבות ארגונית בקרב עובדי איסתא ליינס.

המחקר הנוכחי כלל מדגם של  60 עובדים , כאשר  מתוכם נמצאו 19 גברים ו-41 נשים. מרביתם נמצאו בעלי השכלה אקדמית ובני 26.66 בממוצע. וותק העובדים נמצא נמוך כ- 2.09 בממוצע.

כמו כן, כלי המחקר בו נעשה שימוש היא שאלון מחקר, כאשר כל חלק בחן את אחד ממשתני המחקר.

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקר:

1. קיים קשר בין לחץ לבין מחויבות ארגונית. כלומר – ככל שרמת הלחץ בו נמצא העובד היא גבוהה יותר, כך תפחת מחויבותו הארגונית וככל שרמת הלחץ תפחת, כך העובד יחוש מחויבות ארגונית גבוהה כלפי הארגון.
2. קיים קשר בין לחץ לבין שביעות רצון. כלומר – ככל שרמת הלחץ בו נמצא העובד היא גבוהה יותר, כך תפחת שביעות רצונו וככל שרמת הלחץ תפחת, כך העובד יהיה יותר שבע רצון.
3. קיים קשר בין שביעות רצון לבין מחויבות ארגונית. כלומר – ככל שהעובד שבע רצון יותר מעבודתו, כך תגדל מחויבותו הארגונית וככל ששביעות רצונו תפחת, כך תקטן מחויבותו הארגונית.