הלחץ לחדשנות, מודלים של קריירה שדורשים הכוונה עצמית וגידול בארגונים מבוזרים, כל אלה מגדילים את הצורך של העובדים ביכולת להיות יצירתיים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין לחץ בעבודה, אקלים תחרותי ויצירתיות בעבודה.

התנהגויות פרואקטיביות יצירתיות שכאלה נראות כמפתחות יתרון תחרותי לארגונים וכמובילות לאפקטים חיוביים בארגונים כגון ביצועי מכירות גבוהים, התפתחות חדשנות ארגונית, צמיחה אישית של עובדים, וחדשנות של ארגונים קטנים. להשפעה רחבת ההיקף של ההתנהגות היצירתית יש את הפוטנציאל להיות מנוף ההרמה הבא בארגון ולא רק שיגעון ניהולי חולף .כיום, בסביבה הדינאמית בה חיים ארגונים, בה חלקם שורדים לאורך זמן, משגשגים לתקופה ארוכה או נכחדים לגמרי, ארגונים נדרשים לעמוד בקצב ולבצע התאמות לדרישות הסביבה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין לחץ בעבודה, אקלים תחרותי ויצירתיות בעבודה. מדגם החקר כלל עובדים בארגון. כלי המחקר היה שאלון מחקרי אשר נחלק למספר חלקים: שאלון יצירתיות, שאלון אקלים תחרותי ושאלון לחץ זמן. שלושת השאלונים חולקו לעובדים.

במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות: ממצאי המחקר העלו בין היתר כי היצירתיות בקרב עובדים באקלים של תחרות נמוכה ולחץ זמן בינוני הינה גבוהה יותר מאשר לעובדים באקלים שבו התחרות גבוהה והלחץ זמן הוא בינוני, במצב של לחץ זמן נמוך כאשר אקלים התחרותיות גבוה, רמת היצירות הינה נמוכה ובמצב של לחץ זמן גבוה כאשר אקלים התחרותיות נמוך, רמת היצירות הינה נמוכה.