ורות נתפסת כאחד מביטויי המימוש העצמי של האדם. בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים, אולם ישנם רבים החשים שהורות לילדים מתבגרים היא משימה קשה במיוחד. ואכן השינויים שעוברים בני נוער בתקופת גיל ההתבגרות אינם פוסחים על מעמדם במערכת המשפחתית ועל יחסיהם עם ההורים.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין חרדת נטישה של ההורה, שליטה הורית פסיכולוגית ודפוס וויסות חסר ביחס לכעס בקרב ילדים להורים גרושים מול הורים לא גרושים.

האחת המשימות ההתפתחותיות החשובות ביותר בגיל ההתבגרות היא תהליך ההיפרדות הרגשית מההורים, תהליך זה מתרחש במקביל להעברת מרכז הכובד של יחסיהם מההורים לחברים בקבוצת הגיל.

המתבגרים מרגישים צורך רב יותר בעצמאות, מבקשים לשנות את הכללים שקבעו ההורים, ומסתמכים יותר על בני הגיל ופחות על ההורים. מערכת היחסים המשפחתית בגיל ההתבגרות משתנה לאור החתירה של המתבגר לעצמאות ההורים והמתבגרים כאחד עוברים תהליך של הגדרה מחדש של מערכת היחסים ביניהם. בתקופה זו מצופה מההורים לעבור מדפוס יחסים שבולטת בו הפעלת סמכות, לדפוס יחסים שיש בו מידה רבה יותר של שיתוף פעולה והדדיות.

אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על אופן האינטראקציה בגיל ההתבגרות הוא איכות הקשרים הרגשיים בין המתבגרים להוריהם בתקופה שקדמה לגיל ההתבגרות. במשפחות המתפקדות כהלכה המתבגר ממשיך להיענות לסמכות ההורים ולבקש את עצתם, אך הוא עושה זאת מתוך תחושה של חופש רב יותר, ההורים מבטאים את סמכותם על ידי מתן חופש למתבגר מתוך הכרה בצרכים וביכולות שלו.

השינוי באופי היחסים משקף שינוי בדימוי שיש למתבגר על הוריו ולהורים על המתבגר. ההורה אינו נתפס עוד כדמות כול-יכולה ואילו המתבגר אינו נתפס עוד כדמות חסרת יכולת.

הגישות המקובלות כיום מדגישות את חשיבות תחושת הביטחון בהתקשרות הרגשית של המתבגרים עם ההורים והשפעתה על יכולתם לאינדיווידואציה ולוויסות עצמי רגשי. ההורים מעניקים למתבגר תחושת ביטחון זו באמצעות הסמכות ההורית, המוגדרת כיכולת ההורים לשלב מתן חום ומתן אוטונומיה פסיכולוגית למתבגר יחד עם דרישה להתנהגות בוגרת, היענות לכללים ולחוקים המקובלים במשפחה והימנעות מעשיית מעשים העלולים לפגוע בו.

אחד המבחנים המשמעותיים של ההורים היא היכולת להפעיל את סמכותם, כדי להבטיח את היענות המתבגרים לכללים שנקבעו. הפעלת הסמכות אין פירושה השפלת המתבגר או תוקפנות כלפיו, שעלולה להתפרש כאיום על האינדיווידואליות וההערכה העצמית שלו.

המחקר עוסק באוכלוסיית ילדים להורים גרושים, אוכלוסייה שרבים מחברי, חלק ממנה. חברי הקרובים גדלו במשפחה בה הנישואים לא היו יציבים ומאושרים ולכן נקודת המבט שלי במסגרת מחקר זה היא אישית במידה רבה. עצם העובדה שהתמודדתי עם תסכוליהם של חברי אשר התמודדו עם גירושי הורים, מביאה נקודת מבט אישית ומעמיקה למחקר הנוכחי.