בעבר, אנשים שעבדו שעות ארוכות תויגו כמכורים לעבודה, כיום עובדים אלו מוגדרים כוורקאליסטים
סקירת ספרות זו בוחנת את הקשר בין וורקוהוליזם לבין תיאוריות ההתקשרות .
הפחתת מספר שעות העבודה של המועסקים קיימת ברוב המדינות המפותחות והיא אחת התופעות הבולטות במאה ה-20, כפועל יוצא של התפתחויות אידיאולוגיות וטכנולוגיות שקבעו נורמות חדשות ביחסי העבודה.
מכאן שההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית אשר יצרה לוחות זמנים גמישים והובילה לצמצום שעות העבודה אינה בהכרח נכונה. ואכן ניתן לראות כיום עובדים משכילים ואנשי מקצוע, אשר עם השנים עובדים שעות ארוכות יותר בשל אחריות מוגברת ועומסי עבודה כבדים
במהלך שלושת העשורים, תופעת הוורקהוליזם הפכה למושג ידוע המשמש לתיאור עובדים ה "מכורים" לעבודה. ההכרות עם המונח גדלה עם השנים ולכן הוא מופיע יותר ויותר בתקשורת, באינטרנט, וכן בספרות האמפירית
לוורקהוליסטיים קשיים בהאצלת משימות, והם בעלי רמה גבוהה של פרפקציוניזם, ולכן לרוב ציפיותיהם אינן ריאליות.
מכאן, ניתן להבין כי תופעת הוורקהוליזם, הנה תופעה שלילית מיסודה, יחד עם זאת, הדעות, ביחס לוורקהוליזם הן מגוונות סותרות.
בחינת תופעת הוורקהוליזם ומגדר, מעלה כי מחקרים אמפיריים מעטים התייחסו לוורקהוליזם ומגדר.
מגדר הנו המנבא החזק ביותר של סך כל שעות העובד בשבוע,כאשר גברים נוטים לעבוד שעות רבות יותר לעומת נשים ולכן וורקהוליזם, נפוץ יותר בקרב גברים.
תופעת הוורקהוליזם – הגדרות ומאפיינים
השלכות תופעת הוורקוהוליזם
וורקוהוליזם ומגדר
תיאורית ההיקשרות
סגנונות היקשרות
סגנונות היקשרות והשפעתם על יחסי עבודה
הקשר בין וורקוהוליזם לבין תיאוריות ההתקשרות