מדי שנה מופרות על-ידי מעסיקיהם זכויותיהם של אלפי עובדים בישראל. חלקם לא מקבלים שכר מינימום, חלקם מפוטרים ללא סיבה ולאחרים לא משלמים שכר בזמן.

עבודה זו עניינה בשאלה האם קיים קשר בין התנאים הסוציאליים הניתנים לעובד לבין מחויבותו הארגונית? כלומר האם מחויבות ארגונית גבוהה תלוית תנאים סוציאליים הניתנים לעובד?

בשנים האחרונות גברו הפרות הזכויות של העובדים על רקע המצב הכלכלי הקשה ומתוך הערכה של המעסיקים כי גם אם ירמסו את זכויות העובדים, אלה לא ימהרו להתפטר או לדרוש את זכויותיהם. חוקי המגן במשפט העבודה נועדו להבטיח לעובדים המועסקים בישראל שורה של זכויות בסיסיות שקבלתן לא מותנית בהסכמתו של המעביד. המשמעות היא שגם אם העובד מסכים לא לקבל אותן – אין להסכמתו תוקף

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין תנאים סוציאליים הניתנים לעובד לבין מחויבותו הארגונית.

לצורך בחינת הסוגיה, הופץ שאלון בקרב מדגם של נחקרים מועסקים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קבלת תנאים סוציאליים הנה טריוויאלית בעיני העובד הממוצע ולכן אין היא משפיעה על התנהגותו בארגון לכאן או לכאן. יתכן גם שהעובדים מקבלים את התנאים הסוציאליים המגיעים לו, על אף הנאמר בסקירת הספרות כי מעבידים רבים מונעים מעובדיהם תנאים סוציאליים על פי חוק. כמו כן, הארגונים אשר פועלים בניגוד לחוק ככל הנראה אינם רבים וכי הענף בו נשללים התנאים מהעובדים הם לרוב בענף השמירה והאבטחה וכן ענפים בהם העובדים מקבלים שכר מינימום.