נוער בסיכון, לרוב משתייך למשפחות שמעמדן הסוציו-אקונומי נמוך והן נמצאות במצוקה כלכלית וחברתית קשה. במשפחות אלו שיעור הנשירה מבית הספר גבוה יותר, היעדרויות תכופות וממושכות מבית הספר, בעיות תפקוד והתנהגות בבית הספר, ניתן להבחין  בחוסר תשומת לב של המשפחה לנער/ה, קיימת נטייה לעבריינות או ניתוק חברתי , קיימת חשיפה לאלימות

סקירת ספרות זו בוחנת את הקשר בין התמיכה החברתית והערכה העצמית לבין הצלחה בחיים ובמסגרות בהמשך הדרך של נוער בסיכון.

גורמי סיכון מתייחסים לסביבתו הקרובה של הילד או הנער, שלהם השפעה שלילית על התפתחותו, ומזוהים שלושה גורמים בולטים: משפחה לא מתפקדת, עוני וסביבה חברתית עבריינית.

נוער בסיכון, מצוי לרוב  מחוץ למסגרת לימודית, או מצוי בסיכון לנשירה מהמסגרת הפורמאלית. מדובר בנוער חסר  קשרים חברתיים יציבים. ההורים במקרים אלו אינם מתפקדים ואי תפקוד זה עלול לכלול הזנחה, התעלמות, חוסר גבולות , הגבלות יתר, התעללות פיסית, נפשית ומינית.

לצורך ההשתלבות במערכת החברתית והלימודית,, קיימת התערבות קהילתית, תכנית העצמה ותמיכה עבור נוער בסיכון. המטרה היא לחזק נוער בסיכון ולחברם למערכת נורמטיבית, לבית הספר ולחברה בריאה.

המקא"ם בדרך התייחסותו לחייליו מנסה לספק תחליף לתמיכת המשפחה אשר לפי תפיסתו איננה מסוגלת לסייע לבניה  בהתמודדות עם קשיי ההסתגלות לצבא. המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות נועד בין השאר, להקל על החיילים בהסתגלותם לחיי הצבא ולפצותם במידת האפשר על הרקע המשפחתי אשר מקשה עליהם, לפי תפיסת הצבא להתמודד עם מסגרת הצה"לית.

הקושי של חיילים אלו להסתגל מגביל אותם גם בתפקידים צבאיים, כאשר חלוקת עבודה תעסוקתית בין תפקידי צווארון לבן הכוללים תעסוקות עתירות ידע יוקרתיות, לבין תפקידי צווארון כחול המבוססים על תעסוקות עתירות עבודה ונמוכות סטאטוס.