בשנים האחרונות, השיח על הפרעות אכילה הפך לחלק בלתי נפרד מההיבטים הסוציו- תרבותיים. המחלה נתפסת ככלי שימושי בתרבות המערבית המודרנית ולא רק לשאיפה של רזון כמו שהיה מקובל לחשוב בשנות השישים. החברה המודרנית מציירת את ההצלחה של האישה על ידי רזון ויופי, מכאן נובע כי היא יוצרת נוסחה המראה קשר הדוק בין השאיפות וההצלחות לבין המראה החיצוני שלה שמושפע מהדימויים שהיא נותנת לעצמה.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין השמנה לבין דימוי עצמי בקרב בני נוער.

נראה כי בחברה המערבית מודגש הרזון כסמל ליופי. כאשר בנוסף לתפקידיה הרבים, מצופה מהאישה שתהיה רזה, נאה ומטופחת. השינוי הערכי בתפיסת האידיאל הנשי החל בתחילת המאה ה- 19 עם המאבק לשוויון האישה בחברה המערבית. מגמה זו קיבלה תאוצה משנות השישים במקביל להכרה שהתנועה לשוויון האישה זכתה לה עם הופעתה של הדוגמנית דקת- הגזרה טוויגי, שהייתה סמל היופי הנשי

בחברות מערביות מודרניות, נשים שמנות הפכו לתת מעמד בזוי, קורבנות של אפליה בתעסוקה ובחיים חברתיים. הסטריאוטיפים המוסריים של שמנות מתקשרים לעצלות, התמסרות להנאות ותאוות בצע. מאידך, רזון המסמל שליטה עצמית, עידון וריסון תשוקות תרבותי. נשים הן הנושא העיקרי בעול של הדרישה לרזון, להופעה פיזית מושכת הנקשרת בהערכה העצמית ובהצלחה החברתית של נשים

העבודה הנוכחית תעסוק בבני נוער : בנים ובנות ובקשר בין סוגיית ההשמנה לדימוי העצמי. & שאלת המחקר : האים קיים קשר בין השמנה לבין דימוי עצמי בקרב בני נוער ?

שאלת המחקר לעיל כוללת התייחסות לשני משתנים אשר ייבחנו במסגרת המחקר הנוכחי :השמנה – משתנה בלתי תלוי: הצטברות עודפי שומן בגוף מעבר לנורמל. & דימוי עצמי – משתנה תלוי: כולל את הציפיות שיש לאדם מעצמו, מיכולתו, את הערך שהוא מייחס לתכונותיו ולמעשיו, וכן הפער שהאדם חש בין ציפיותיו מעצמו ובין הישגיו בפועל

במסגרת המחקר הנוכחי נעשה שימוש בשני כלי מחקר איכותניים: ראיון ותצפית . הראיון כלל תשאול 8 בני נוער באשר לדימוים העצמי וכן בדק את מידת המודעות שלהם להשמנה ובנוסף, נערכו 2 תצפיות בחדר כושר על בני נוער המתעמלים במקום ונעשה ניסיון לבחון את דימוים העצמי וכן את המודעות שלהם לבריאותם וגופם.

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי בני נוער מיחסים את הדימוי העצמי לחזות החיצונית וכי דימוים העצמי נבנה על פי מראם החיצוני בעייני עצמם וכן משקל גופם. כמו כן נמצא כי משקל אינו בהכרח מהווה מדד לדימוי חברתי גבוה או נמוך, אם כי, ממצאי התצפית העלו כי נערים רזים נוטים להתעמל יחד עם חברים לעומת נערים שמנים המגיעים בגפם.