ישראל כמדינה בעלת אוכלוסייה מעטה, מתמודדת עם בעיה קשה, שכן ככל שתתפתח החברה הישראלית וככל שתגדל רמת ההשכלה של אוכלוסייתה , כן תפחת יכולתה לספק את שאיפות המוביליות המקצועית של תושביה, מאחר ואוכלוסייה קטנה פירושה שוק עבודה קטן ושוק צרכני קטן. מכאן, שבחברה הישראלית, אין די מקומות למימוש השאיפות המקצועיות והכלכליות של בניה ועל אחת כמה וכמה של מהגרים המגיעים לתחומה.

עבודה זו עניינה בפערי שכר במדינית ישראל וליתר דיוק בדיקת הקשר בין השכלה, אבטלה ועלייה לפערי שכר בין גברים לנשים ובין יהודים ללא יהודים.

הפערים החברתיים במדינת ישראל נידונים השכם וערב במסדרונות הכנסת ובעיקר משמשים כנושא פופולארי בעת מערכות בחירות.

מדינת ישראל אשר הוקמה בתחילה על בסיס מתן שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה, נתפסת כבלתי שוויונית וכן מציגה פערים בקרב תתי אוכלוסיות בישראל כגון מזרחים אשכנזים, מזרחים אשכנזים  וכדומה.

סוגיית פערי השכר בישראל, הנה סוגיה הנבדקת במחקרים רבים, אך מחקר זה אינו נופל בחשיבותו מאחר ונושא זה הנו נושא חמור ובעייתי ודורש העמקה, הבהרה והכרה מחודשת על מנת להעלותו לדיון ולהביא לפתרון או צמצום פערי השכר במדינת ישראל.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין השכלה, אבטלה ועלייה לפערי שכר בין גברים לנשים ובין יהודים ללא יהודים.
בדיקת הקשר נערכה באמצעות נתונים אשר נלקחו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאגר נתונים של בנק ישראל. המחקר כלל 40 מדגמים.

המשתנים המסבירים אשר נבדקו  היו שיעור האבטלה, סך המועסקים במשק בכל שנה, אחוז השינוי בגובה השכר הממוצע במשק, סך המשרות במשק, סה"כ עלייה/הגירה בכל שנה, החלק היחסי מההכנסה הלאומית הגולמית שהוקצב לחינוך והשכלה בכל שנה ורמת ההשכלה. המשתנים המוסברים  היו פערי שכר בין גברים לנשים ופערי שכר בין יהודים ללא יהודים.

ממצאי המחקר העלו כי רמת ההשכלה, שיעור האבטלה, סך המועסקים במשק, אחוז השינוי בגובה השכר הממוצע במשק, היקף העלייה, והחלק היחסי מההכנסה הלאומית הגולמית לחינוך והשכלה מסבירים את שונות המשתנה פערי השכר בין גברים ונשים ובין יהודים ללא יהודים באופן מובהק.