קיימת נטייה גוברת והולכת בקרב בעלי עיסוקים שונים לשאוף למעמד פרופסיונאלי, כאשר הסיבות לכך, בין השאר, הן  שאיפה ליוקרה, למעמד חברתי, לייחוד המקצוע וכדומה.

הסקירה מסבירה בהרחבה את המשתנים: רמת איכות שירות נתפסת, תפיסת ההזדהות (של עובדים) עם הארגון כמשפיעה על תדמיתו, תפיסת חוללות עצמית (בהקשר של קריירה ותעסוקה), ברות העסקה (היכולת להשיג עבודה).

המאפיינים המרכיבים את הקריירה, החל מאמצע המאה העשרים, מובילים את העובד לברות תעסוקה, כאשר אם בעבר עובדים השקיעו בעבודה, הפגינו נאמנות והתחייבות הם ידעו כי הארגון מספק להם מערכת יחסי עבודה ארוכת טווח.

חוללות עצמית הנה תכונה המייצגת את אמונת הפרט ביכולתו לבצע בהצלחה את ההתנהגויות הנחוצות להשגת המטרה.

אחת הגישות הדנות באיכות השירות היא זו המתבססת על תפיסת הלקוח. גישה זו התפתחה לאור ההכרה כי תהליך השירות אינו תהליך סטאטי, אלא תהליך דינאמי שהמאפיין המרכזי שלו הוא האינטראקציה בין הלקוח לשירות.

פיתוח הזהות החברתית הנו מרכיב מרכזי ביכולת התפקוד של האדם. החברה מהווה מערכת תמיכה המאפשרת לאדם לרכוש מיומנויות התמודדות ולפתח את זהותו העצמית.

מקצוע ההוראה אינו נמנה בין המקצועות שבהם קיים לחץ פנימי להעלאת התקנים, אלא מקצועות בהן קיים לחץ פנימי מבחינה חברתית ומקצועית, להעלאת רמת הביצוע (מאפיין מקצועות פרופסיונאליים). לחץ זה, מהוה גורם המדרבן שיפור מקצועי, קידום מקצועי, מעלה את רמת הביצוע ואיכותו.